פנינה חדשה מהבגרות בצרפת.
חדש בדף:
פנינים מהבגרות בצרפת.
כל ה"פנינים"שהצלחתי לתרגם מהבגרות בצרפתית: "האמזונות היו כמו הנשים, רק עוד יותר רעות" "ז'אן ד'ארק ראתה דברים בלתי נראים." " בימי הביניים עוד לא המציאו את הבריאות". " המלך פרנסואה ה-1 היה הבן של פרנסואה ה-0" " בכל העולם, רק צרפת איננה חוץ לארץ" " מי הים משמשים בעיקר כדי למלא את האוקיינוס". "ארבע רוחות שמיים הם: מזרח, מערב, למעלה ולמטה". "לואי ה-XV היה הנכד של דודו לואי ה- XIV" "ויקטור הוגו נולד בגיל שנתיים"
"בסוף חייו, המינגוואי התאבד כדי להפסיק לחיות" "מצולע הוא צורה הנדסית בעלת צלעות כמעט בכל מקום". "אומרים שהקו מאונך כשהוא מחליט לפנות בבת אחת". "האליפסה היא מעגל כמעט עגול, אבל לא בדיוק". "ה-0 הוא מאד שימושי, בעיקר אם שמים אותו אחרי מספרים אחרים". "מספר ממשי הוא מספר שאפשר לנגוע בו באצבע". "ההסתברות נקראת כך משום שלא בטוח שהיא מסתברת (מתקיימת). "המחשב יכול לבצע יותר חישובים מאשר האדם, כי הוא לא צריך לעושות שום דבר אחר". "בקבוק מים מתפוצץ כשהוא קופא כיון שבקור המים נעשים חומר נפץ". "ככל שהרכבת מאיטה, כך המהירות שלה פחות עולה". "אם משחררים גוף מגובה מסוים, הוא בוחר תמיד ליפול". "המוח נותן פקודות והחלקים האחרים חייבים להישמע".
צור מכפר סבא, בן שש כמעט, שואל את סבתא: -סבתא, למה יש "כפר סבא" ואין "כפר סבתא"?
תומר.(2)
פעם ראשונה כאשר לקחו את תומר בן ה "רבע לשלוש " לבית החולים להכיר את אחותו נועה, שאל "מי האמא שלה ?"
סבתא סלי מחליטה שהגיע הזמן שתומר, בן שנתיים וחצי, יבחין בין ימין לשמאל. היא מסבירה לו בסבלנות רבה מה הימין ואיפה השמאל. כדי לוודא שתומר הבין, היא שואלת: סבתא:- לאן אתה רוצה ללכת עכשיו? ימינה? שמאלה? תומר: - ימינה שמאלה.
גליה.
הסבתא מספרת לגליה, בת 7:- גליה, את יודעת שאמירם הסיק זיתים ועכשיו הוא כובש אותם? - איך הוא כובש זיתים? שם אותם על הראש?
גלעד.
גלעד לאיתי שתוקע בשופר שקיבל מהגן: - תפסיק. אתה מלא פעמים פותח וסוגר שערי שמים. אתה משגע את אלוהים!
ניר.
ניר בן 5, במשפחה חד -הורית ללא אב. חבר חדש בא לבקר בביתו. ניר מציג את אמו. הילד האורח שואל: -איפה אבא שלך? ניר עונה: -אין לי אבא. אנחנו משפחה חג-הורית.
שי.שי, בן 9: - אמא, איזה כיף לסבתא שהיא בפנסיה! היא לא צריכה לקום מוקדם, אין לה שעורי בית ומבחנים, היא גם לא עובדת אפילו. היא רק עושה חיים! גם אני רוצה להיות בפנסיה.
ראם. היום ראם ,בן שנתיים וחצי,היה אצלנו, ורחל הראתה לו בספר, תמונה של ילד באמבטיה.
רחל שאלה אותו מה זה?
אמר לה : "ילד באמבטיה".
בתמונה הסמוכה, עמד ילד מחוץ לאמבטיה.
אמרה לו רחל: "הילד הזה עוד לא באמבטיה".
אמר לה ראם :"אין דבר, נחכה".דנה, בת 4, באמבטיה. האימא פותחת את המים ושואלת: -דנה, זה חם מדי, קר מדי או נעים? דנה: -זה נעים מדי!
מיכל.
מיכל, בת 7, מביטה בסבתא שמתלבשת (לקראת היציאה לטייל עם
הנכדה) ואומרת:
-בשביל סבתא את נראית מספיק טוב!
ענבר.
ענבר, בת 3, קודחת מחום באמצע הלילה. האימא לא רוצה
להעיר אותה ולהכניס אותה לאמבט מים פושר. כדי לנסות להוריד לה את החום מבלי לטלטל
אותה יתר על המידה, האימא שמה לה על המצח קומפרסים עם מים קרים. השער של ענבר
נרטב, כל הפרוצדורה לא נעימה לה. בבוקר ענבר שואלת:
- אימא, אני אהבתי אותך. למה עשית לי ככה?
תמי, בת 5,היתה מצטרפת לאימא שלה לסידורים. מספר פעמים הן הלכו רק לכספומט כדי להוציא כסף. אחרי שלוש פעמים כאלה, לתמי יש רעיון התייעלות: -אימא, חבל על הזמן! למה את לא שמה מכשיר כזה אצלנו בבית?
אדיר בן 3 וחצי , בחנוכה סידר את כל הטושים הצבעוניים שלו כמו נרות ובירך עליהם. הסבים כל-כך התרשמו מצורת הברכה היפה שלו, עד שהחליטו בערב לתת לו לברך על הנרות באמת. כמובן שהסבתא החזיקה את השמש, כדי שהילד לא יגע באש. אדיר סיים לברך, פנה לסבתא מזל ואמר: -סבתא, עכשיו אני צריך לגפרר!
שון בן 12 נוהג לקרוא או לשחק במחשב תוך כדי אכילת ארוחת הצהריים. הסבתא מעירה לו שלא מנומס לאכול עם האחים מבלי להתייחס אליהם. שון מפסיק לקרוא, אוכל ומתחיל לדבר. הסבתא אומרת: - שון, לא משוחחים בזמן האוכל. שון עונה: - סבתא, אם אי אפשר לדבר, למה לי בכלל לאכול ביחד עם האחים שלי?
יותם, בן 3, יושב עם סבתו. הסבתא מלמדת אותו שמות של בעלי חיים, שמות ה"ילדים" שלהם ושם "הבית" של כל בעל חיים. ליותם בן דוד בשם כפיר. הסבתא שואלת: -יותם, איך קוראים לבן של האריה? -כפיר. סבתא, זה בדיוק כמו בן הדוד שלי! הסבתא, כדי להיות בטוחה שהחומר נקלט היטב, שואלת גם את השאלה ההפוכה: - תגיד, יותם, איך קוראים לאבא של הכפיר? -ירון!
תמי, בת 6, הצטרפה כמה פעמים לאימא כדי להוציא כסף מהכספומט. לתמי הייתה הצעת ייעול: - אימא, למה ללכת כל פעם? תשימי אחד כזה בבית!
ראם, בן שנתיים וחצי, משחק בבית בכדור. אמו אומרת לו: - ראם, צא החוצה ושחק בשמש. - אבל אימא, אני קטן: איך אני אגיע לשמש?
אמירם ,בן 7, מספר לסבתא שהוא לומד אנגלית בכתה ב'. הסבתא אומרת: -אחותך, בכתה ה', כבר מדברת קצת אנגלית. אמירם: -כן, אבל היא מדברת אנגלית עם שגיאות כתיב!
ניב, בן 6, נוסע עם משפחתו לביקור בשדה בוקר. בשלב מסוים, הוא זקוק לשרותים. הוא הולך עם אבא שלו . הוא נכנס לשרותים וצועק: -אבא, יש פה רק שרות אחד!
סבא שואל את שגיא: -שגיא, איך הולך לך בכתה א'? - לא כל-כך...יש לי קשיים... הסבא: -באמת? ואני חשבתי שאתה תהיה התלמיד הכי טוב, כי אתה ילד מאד חכם! - אתה חשבת, אבל אני לא כזה!
תמי פ.
תמי פ. בת 12, תלמידת כתה ז'. הילדים סיימו את עבודת "שורשים", על בני המשפחה: הורים, סבים וכו'. המחנכת עורכת תערוכה של כל העבודות. אמה של רוני, חברה של תמי ומכירה היטב את כל המשפחה, מדפדפת בעבודת ה"שורשים" של תמי ורואה שם תמונה של בחורה יפה, אבל לא מוכרת. אימא של רוני שואלת: -תמי, מי זאת? -החברה הקודמת של אבא. -אז למה שמת אותה בעבודה של המשפחה? -תראי איזו יפה היא! לא היה חבל לא להראות אותה?
טליה Talia
Talia is an 8 years old girl. She lives in Mannheim, Germany and she is an excellent pupil. Yesterday she came from school and showed her mother her exam in German grammar. She received a 1- (1 is the higher grade in Germany). Her mother looked at the exam and said:
- Talia, your work is very good. If you would have checked your work, you would see the mistake and could correct it. Why didn’t you check your exam?
Talia answered:
- Why do I have to check it? It’s the teacher’s job, isn’t it?
ובתרגום חפשי: טליה בת 8, חיה במנהיים - גרמניה – והיא תלמידה מצטיינת. אתמול היא חזרה מביה"ס עם מבחן בדקדוק גרמני, בו היא קיבלה 1- (הציון הכי גבוה בגרמניה הוא 1). אמה הציצה במבחן ואמרה:
-טליה, המבחן שלך מצוין. לו היית בודקת אותו, היית מגלה את הטעות ומתקנת אותה. למה לא תיקנת?
טליה ענתה:
- למה אני צריכה לבדוק את המבחן? זאת העבודה של המורה, לא?
אמנון.
אמנון בן 4 נמצא בגן ורד. הגננת ורד מספרת על "יום השואה והגבורה". אמנון חוזר הביתה ואמו שואלת: -אמנון, מה למדת היום בגן? -היום למדנו על יום השועל והדבורה!
דניאלה. דניאלה שומעת כל הזמן סביבה:" להחזיר את הגולן", "לא נחזיר את הגולן". דניאלה אומרת לאמא: -אמא , אני החלטתי: אני לא רוצה להחזיר את מעדן הגולן שלי!
אילה ואור.
בקטע של המחזת סיפורי ילדים (כפי שמציעים גם באתר זה בקטע של "שעת סיפור "
):
http://www.saba-sabta.co.il/bilu/b01/3-4years
כששיחקנו ב"עמי ותמי" עם אור בן השבע ואילת בת הארבע – מחוסר ברירה, אני, הסבתא, הייתי המכשפה! – אילת התעקשה למלא את כיסיה בפירורי לחם. שאלנו אותה:
-אם תפזרי פירורי לחם, מה יקרה?
-הציפורים יאכלו אותם.
-אז מה צריך לקחת?
-אבנים, אבל זה כבד ואת זה ייקח אור (אחיה).
רונה.
לאה אורגד כותבת:
כאשר בתי רונה היתה בת שנתיים תפרתי לה ליצן ומלאתי אותו בצמר גפן. כאשר סיימתי הושבתי אותו בתנוחת "שפגט" ושאלתי את בתי אם היא יכולה לשבת כמוהו והיא ענתה " לא, כי הליצן עשוי מצמר גפן ואני עשויה מאוכל
גלית.
סבתא ויקי באה ממרחקים לבקר אצל הבן והנכדים ברמת גן. היא נושאת תיק גדול. גלית, נכדתה בת הארבע, שואלת:
-סבתא, מה הבאת לי?
-לא הבאתי לך כלום.
-אז למה את סוחבת תיק כל כך גדול, אם הוא ריק?
עדי.
עדי, כתה ד'. בשיעור ההתעמלות המורה מבקש מהתלמידים לרוץ עד הגדר ובחזרה. כל התלמידים רצים, עדי הולך בנחת. המורה שואל:
-עדי, מדוע אתה לא רץ?
- המורה, הגדר לא תברח!
יעל.
בת שבע מספרת: כשנכדתנו יעל הייתה קטנה, היו הרבה מטעני נפץ. באחד הימים, יצאנו לטייל ועל ספסל מצאנו ערימת משחקים חדשים ומסודרים יפה. יעל לקחה כמה משחקים. כשחזרנו הביתה, אבא של יעל אמר:
-יעל, איך את לוקחת כך סתם משחקים מהרחוב? את לא יודעת שזה עלול להתפוצץ?
יעל ענתה:
-באמת חבל שלא נתתי לסבא ולסבתא לקחת את המשחקים. הם זקנים והם יכולים כבר להתפוצץ!
מינדה מספרת: עמית חזר ממשחק עם חברים וסיפר:
-אימא, נפלתי וקיבלתי מכה בברך.
- ומה עשית, בכית?
- לא.
- למה לא בכית?
- כי את לא היית שם!
פולי.
נעמי מספרת:
שלוש הילדות של שכנתי היו נוהגות לבוא לשחק עם בנינו. באחת הפעמים כיבדתי אותם בשוקולדים. פולי , בת הארבע, ניגשה אלי אחר-כך
ואמרה:
-את יודעת, אימא שלי מרשה לי עוד חתיכת שוקולד!
אור.
אור עלה לכתה ו'. המורה לעברית נכנסה לכתה בתחילת שנת הלימודים ואמרה:
- אני מבקשת שתכתבו חיבור על מה שעשיתם בחופש הגדול, אם אתם זוכרים.
אור, ששונא חיבור ושונא לכתוב, כתב:" אני לא זוכר כלום!"
תראו מה עושות הפרסומות לילדינו!
אמיר בן 6, בכתה א'. הדוד רוצה לבחון את מדת הבנתו בכסף ושואל:
-אמיר, יש לך שטרות של 50 ו-20 ש"ח. יש לך מטבעות של 10,5 ו-1 ש"ח. אם אתה צריך לשלם לי 48 ש"ח, איך תשלם?
אמיר חושב, ועונה:
-אני אתן לך שטר של 20, ועוד שטר של 20, מטבע של 5 ו...ריבית!
אביב.
גבי רוזנפלד מספרת:בדיחה (אמיתית) על הבן שלי:
כשאביב היה בן 5 טיילנו איתו בשכונה דתית בפורים. הוא כמובן היה מחופש ופתאום עבר אברך צעיר, לבוש בכל התלבושת המתבקשת, כולל קפוטה שחורה, כובע צילינדר וכו'. אביב רץ אחריו משך במעילו ושאל אותו בתמימות: למה התחפשת? האברך בלי להתבלבל השיב: לדוסי (לדתי -ביידיש).
רונית.
רונית, בת שלוש וחצי. מיד לאחר חנוכה היא חולה: מצוננת, חום גבוה. המטפלת לוקחת אותה לרופאה. כשהאמא חוזרת מהעבודה, היא שואלת את המטפלת מה אמרה הרופאה. המטפלת מדווחת שרונית צריכה לקבל סירופ נגד שעול. רונית מוסיפה:
- אמא, הרופאה גם אמרה שאני צריכה לקבל הרבה אור!
-אור? איזה אור?
- כן, הרופא אמרה שאני צריכה לקבל כל ערב נר אחד...
יאיר.
יאיר בן שלוש
כשעברנו דירה והיה צורך בשיפוצים קטנים ותליית מתלים בחדר האמבטיה חיפשנו שיפוצניק. ליאיר היתה הברקה : "מה הבעיה? נזמין את בוב (הכוונה לבוב הבנאי).
עמית שורץ.
עמית שורץ, כיתה ב', בת 7, ביה"ס אפק:
ילדה טיפשונת בכיתה ב' מסדרת ילקוט וקוראת במערכת:"חשבון,
חשבון"
ושואלת:"הוצאתי חשבון אחד, איפה השני?"
עידו שורץ.
עידו שורץ, כיתה ו', בן 12, ביה"ס אפק:
שאלה:איך מזהים שטיפשון השתמש במחשב?
תשובה:רואים טיפקס על המסך!
מילי מספרת על דברת בת הארבע: דברת נמצאת בגינה שעל גג ביתה. הגינה שופעת פרחים וצמחיה. דברת מתחילה לקטוף עלים ופרחים. מילי הסבתא אומרת: - דברת, את זוכרת שאבא לא מרשה לך לקטוף? - אבל סבתא, כשאבא לא בבית, הוא מרשה!
ענבר.
בלה שורץ מספרת:
הנכד הקטן שלנו , ענבר בן השלוש, הוא נשקן אמיתי ,הוא נותן נשיקות ברצון לכל המבקש.
אנחנו מאוד אוהבים את שיתוף הפעולה של הנשקן המתוק שלנו,ובכל הזדמנות מבקשים נשיקה.
יום אחד היו בקשות רבות .
התכשיט ענה לנו : "תעמדו בתור".
יאיר.
חדוה שמאי מספרת: אני נוהגת לקחת איתי את יאיר לבתי קפה מאז שנולד. כשהיה בן שנה ושמונה חודשים סיפרתי לו שאנחנו הולכים לקפה ג'ו. כשנכנסנו לשם יאיר שאל בקול רם : - איפה ג'ו?
יאיר בגיל שנתיים וחצי משחק עם אמירם,בן דודו. אמירם כועס עליו ואומר לו: - תעוף מפה! יאיר עונה : - אני לא יונה!
אורית.
אורית, בת ארבע, מתארחת בסוף השבוע אצל הסבא והסבתא. הסבים גם מקבלים אורחים, חברים. האורחים מביאים לאורית חפיסת שוקולד. אורית מקבלת את המתנה בלי לומר מלת- תודה. הסבתא מעירה: - אורית, קיבלת שוקולד. מה אומרים? - שימי במקרר!
סלי לוקחת את שירה (בת ארבע וחצי) מהגן ומביאה אותה הביתה. מגיעים גם האחים הגדולים יותר וסלי מגישה להם ארוחת צהריים, אבל סלי לא במיטבה: היא מרגישה לא טוב. לאחר שהילדים אכלו והם יכולים להישאר לבד, סלי אומרת לשירה:
-שירה, אני חייבת לחזור הביתה: כואבת לי הבטן ואני חייבת לקחת כדור נגד כאבים .
שירה עונה:
-סבתא, בבקשה הישארי לשחק אתי רק משחק אחד. אחר-כך תלכי הביתה וקחי 3 כדורים!
שי.נלה איסחרוב מקופת חולים "מכבי" מספרת על בנה שי בן ארבע:" שי לא מבטא את האות "ר" ובמקומה מבטא את האות "ל", אבל אין לא בעיה לשלוט במילים נרדפות. אתמול הוא חזר מהגן ואמר:
-הגננת אמלה....
-מה זה "אמלה"? אני לא מכירה מילה כזאת בעברית!
שי חשב מעט ואמר:
-הגננת דיבלה....
.גבי
Nathan writes:
Five year old Gabriel is walking with his father, when he accidentally steps on an ant that was running across the path. He looks down and notices that the ant is not moving, then looks up and says: "Daddy, I think I DELETED it !"
גלעד.
אמא שלומית: מחר אני צריכה ללכת עם בגדים של בית משפט.
גלעד: מה זה בגדים של בית משפט?
אמא: מכנסיים שחורים, חולצה לבנה וגלימה שחורה.
גלעד: אמא, מה את מכשפה ?
שון.
סלי מספרת: שון , נכדי הבכור , היה בן 4 כשהתחפש לנמר בחג פורים. התחפושת הייתה יפה מאד, אבל שון לא חבש מסכה על פניו. שמחתי לקראתו ואמרתי: -שון, איזו תחפושת יפה! שון - שפניו היו גלויות - שאל: -סבתא, איך זיהית אותי כל-כך מהר?
איתי.
ברכה מספרת: - שרית, בתנו הבכורה, כשהייתה תלמידה, הייתה חולה פעם והחלטנו להשאירה בבית. איתי, בן 6 אז, רצה גם הוא להישאר בבית: - אני חולה. -מה יש לך? - אני משתעל! - איך אתה משתעל? אנחנו לא שומעים כלום ! - כי אני משתעל בלב !
מיקי.
רינה תכננה לנסוע לשוויץ עם ע.ב. בעלה ועם שלושת הילדים. היא מסבירה להם מה צפוי בטיול. למשל, היא מספרת שיראו הרים גבוהים מאד. מיקי, אז בת 6, שואלת:
- כמה גבוהים ההרים האלה? יותר מהמכתש בגבעתיים?
ניב.
ניב בן 4 מתארח ,עם כל המשפחה, בארוחת השבת אצל סבא וסבתא. הוא מצביע על בקבוק לא מוכר ושואל את סבו:
-סבא, מה זה?
-זה יין! (ובבדיחות הדעת): אתה רוצה לטעום?
-לא, אני כבר שתיתי!
-שתית? מתי?
-בברית שלי!
מאור.
מאור , בן 11, תלמיד כתה ו'. במקום המורה לגיאוגרפיה נכנסת לכתה מורה לא מוכרת. המורה אומרת:
-המורה שלכם חולה ואני מחליפה אותה. אני המתנה שלכם!
מאור:
-המורה, יש פתק החלפה?
חיבוק טוב
אילאיל.
סבא אברהם יושב עם הנכדים מאור בן 6 ואילאיל שמאי בת 3 ומספר להם זכרונות ילדות:
-כשהייתי תלמיד ברומניה, לפעמים השלג היה כל-כך גבוה שזה הגיע מעל הגג של המכונית.( לא שהיתה לו מכונית אז...).
מאור: אז לא היית יכול ללכת!היית צריך ללכת מתחת לשלג!
אילאיל: איך הוא יכול ללכת מתחת לשלג? לשלג אין תחת!
ניב בן 4, גליה בת 4 ודנה בת שנתיים. אנחנו שואלים אותם במה הם טובים, כלומר מה הם אוהבים לעשות.
ניב: - אני טוב בספורט!
גליה: - אני טובה בציור!
-דנה, במה את טובה? ...(שקט:חושבים!) אני נזכרת שהיא שרה טוב, אז אני מנסה לעזור:
-את טובה בשירים, נכון?
גליה מוסיפה:
-היא גם טובה בלישון אתי!
אמירם.
אמירם בן שנתיים ותשעה חודשים. חג הפסח קרב. אמא רונית שואלת:
- אמירם, מה אוכלים בפסח?
- מוצצות.
דנה בת 3 כמעט. היא מציירת.
- דנה, מה את מציירת?
- דג.
- איזה דג?
- ברבור.
גלעד.
גלעד בן 3. נוסעים וכרגיל, מנצלים את הזמן לשאול אותו שאלות. התחום הנבחר: בעלי חיים. אימא שלומית שואלת:
- מה היא : גדולה ונותנת חלב?
גלעד:
-אימא!
אנדריי.
{ תזכורת קטנה לקוראינו שמעבר לים: בישראל, בשבתות, כל החנויות סגורות - רק מספר קיוסקים פתוחים פה ושם..}
אנדריי ק. היה אז בן 4. בשבת המשפחה הוזמנה לארוחה חגיגית אצל בני דודים. אנדריי החליט שהוא רוצה להתלבש לבד. והוא באמת לבש חולצה לבנה חגיגית, מכנס יפה, הסתרק, התמרק וירד למטה. אביו הסתכל עליו והעיר:
-התלבשת יפה מאד, אבל החנות שלך פתוחה - ודווקא היום, בשבת?
אנדריי הוריד את מבטו, מבויש, ואמר:
-אבל אבא, אצלי זה רק קיוסק!
איתי.
בתיה התבקשה ללכת לגן של איתי הנכד לחגיגת החנוכה, במקום ההורים שלא יכלו לבוא. האימא בכנס בירושלים, האבא מקבל משלחת מחו"ל.
בתיה מגיעה מלאת התלהבות לראות את הביצועים האמנותיים של איתי. אבל בזמן שכל הילדים שרים, רוקדים ומסתובבים, איתי עומד בצד אדיש לחלוטין.
בתיה המאוכזבת שואלת:
-איתי, מדוע אתה לא משתתף?
-את לא רואה שאני עסוק?
-עסוק? במה אתה עסוק?
-אני מחטט באף!
מיכאל.
Le grand -pere de Michel a une petite taille.Michel, cinq ans, lui demande:
-Grand-pere, quel age a tu?
-J'ai quatre-vingt ans. Pourqoie est-ce que tu me demande?
-Parce que tu me semble trop petit pour ton age.
ובתרגום חפשי,למאותגרים בצרפתית: הסבא של מיכאל נמוך קומה. מיכאל, בן 5, שואל אותו:
- סבא , בן כמה אתה?
- אני בן 80. מדוע אתה שואל?
- כי נראה לי שבשביל הגיל שלך, אתה קצת נמוך....
|
|