בדיחות של נכדים.


 תוכן


פנינה חדשה מהבגרות בצרפת.


חדש בדף:

פנינים מהבגרות בצרפת.


כל ה"פנינים"שהצלחתי לתרגם מהבגרות בצרפתית:

"האמזונות היו כמו הנשים, רק עוד יותר רעות"
"ז'אן ד'ארק ראתה דברים בלתי נראים."
" בימי הביניים עוד לא המציאו את הבריאות".
" המלך פרנסואה ה-1 היה הבן של פרנסואה ה-0"
" בכל העולם,  רק צרפת איננה חוץ לארץ"
" מי הים משמשים בעיקר כדי למלא את האוקיינוס".
"ארבע רוחות שמיים הם: מזרח, מערב, למעלה ולמטה".
"לואי ה-XV היה הנכד של דודו לואי ה- XIV"
"ויקטור הוגו נולד בגיל שנתיים"
"בסוף חייו, המינגוואי התאבד כדי להפסיק לחיות"
"מצולע הוא צורה הנדסית בעלת צלעות כמעט בכל מקום".
"אומרים שהקו מאונך כשהוא מחליט לפנות בבת אחת".
"האליפסה היא  מעגל כמעט עגול, אבל לא בדיוק".
"ה-0 הוא  מאד שימושי, בעיקר אם שמים אותו אחרי מספרים אחרים".
"מספר ממשי הוא מספר שאפשר לנגוע בו באצבע".
"ההסתברות נקראת כך משום שלא בטוח שהיא מסתברת (מתקיימת).
"המחשב יכול לבצע יותר חישובים מאשר האדם, כי הוא לא צריך לעושות שום דבר אחר".
"בקבוק מים מתפוצץ כשהוא קופא כיון שבקור המים נעשים חומר נפץ".
"ככל שהרכבת מאיטה, כך המהירות שלה פחות עולה".
"אם משחררים גוף מגובה מסוים, הוא בוחר תמיד ליפול".
"המוח נותן פקודות והחלקים האחרים חייבים להישמע".

נעה.

נעה בת 5, תומר אחיה בן 8, נוסעים עם סבתא להצגת תאטרון. תומר חוגר לבד, נעה מתקשה. סבתא מבקשת מתומר שיחגור את נעה.
-אני אחגור, אבל אני מבקש שתשלמי לי בשביל זה.
- כמה אתה רוצה?
אחרי משא ומתן, סוכם על 10 ש"ח. אחרי ההצגה, הילדים עולים לאוטו. נעה אומרת:
-סבתא, בבקשה שלמי לי 10 ש"ח.
-למה, נעה'לה?
-כי חגרתי לבד!


עדנה.

עדנה , בת שלוש, שואלת את אימה:

-אימא, למה השם ברא אותנו בכלל?

עוד לפני שאימה מגיבה:

- אה, בטח כדי שלא ישעמם לו לבד...


SADIE-בוסטון, ארה"ב

הפעם, תרומה של סבתא מארה"ב.
I usually call Sadie "sweet potato" or "sweetie", and one day I called her "sweet pea" , a variety with nice flowers.
I had forgotten that they are very concerned with bodily functions at this age in preschool.
(Her answer was ( at 3 years of age):
"Savta, this is the stupidest thing you ever said to me"

(אפונה) "Of course, this is only explained by the phonetical similarity between "pea"-אפונ
and "pee"-pipi





עזרא-בוסטון, ארה"ב. 

תראו עד כמה עזרא מתלהב משעור טבע בגן:



דני.

דני, בן 4, חוזר מהגן. בבוקר הגננת סיפרה על יום השואה והגבורה, אבל דני לא התעמק ולא הבין. אבל דני מאד אוהב בעלי חיים. אמו שאלה:
-מה למדת היום בגן, דני?
- היום למדנו על יום השועל והדבורה.



נוה.

נוה, בן 5 אמר הבוקר: 
- ראיתי נחליאלי והוא בן.
-איך אתה יודע?
הייתה לו כיפה שחורה !



בן.

הגננת של בן,כשהוא בן 5, מצלצלת עצבנית לאמא שלו:
- הקשיבי, אמרתי לילדים לצייר כבשה. כל הילדים מציירים, רק בן מסרב לצייר כבשה.
- מדוע? מה הוא אומר?
- הוא אומר: " שקדישמן יצייר כבשה".

עדי ויותם.



עדי בן 6 , אחיו יותם בן 4.עדי כל הזמן להוט לצבור דמי כיס. סבתא רבקה שואלת:
-עדי, למה אתה צריך כל כך הרבה כסף?
- אני צריך לקנות בית.
- אבל יש לך כאן בית.
- אני רוצה לקנות בית בלי יותם!


תומר.

סבתא סלי משוחחת עם תומר, בן 7, על ענפי הספורט השונים. כשהם מדברים על כדורסל, סבתא שואלת:
- תומר, אתה יודע כמה שחקנים יש בקבוצת כדורסל?
- איך אני יכול לדעת? הם רצים כל-כך מהר, שאני לא מספיק לספור!


אמיר ויניב.

אמיר ויניב ירדו לשחק כדורגל בחצר הבניין של הסבתא. הם חזרו אחרי חמש דקות. אמיר:
-סבתא, השכנה גירשה אותנו ואמרה שאנחנו מרעישים, אפילו שכבר אחרי השעה ארבע.
- מעניין מי השכנה. איך היא נראתה?
-נואשת.


ליהי.



ליהי בת 4 גרה ברמת גן ברחוב קריניצי ברמת גן. בגן סיפרו שהיום הוא יום הפטירה של קריניצי. ליהי חוזרת הביתה ושואלת את אביה:
-אבא, רחוב יכול למות?


נעמה.

נעמה, בת 4, מבקרת בבית סבא וסבתא ונתקלת לראשונה בטלפון קווי העומד בפינה. מרימה את השפופרת, מתרחקת אבל החוט עוצר בעדה. נעמה שואלת:
-מה זה?
- טלפון.
- הוא בעונש?
- למה את שואלת?
- כי קשרתם אותו לקיר!


אדם.


אדם, בן 7, בדרך לביה"ס במכונית של אבא:
- "איך שאנחנו מתקרבים לביה"ס אני מתחיל לפהק כי אני מריח עד לכאן את השעמום"...


   עידן.

אבא של עידן, בן 4, מוזמן מדי פעם לועידה בכנסת. האבא מספר בארוחת הערב:
-מחר אני שוב אהיה בכנסת.
עידן שואל:
-מה, אבא, אתה עכשיו דתי?

   אדם.

כשחווינו את האזעקות בצוק איתן, אדם -בן 7 - רצה ללכת לים ולשאלת אימו:
 - מה תעשה אם תהיה אזעקה? 
 ענה :
- אל תדאגי אמא אני שם עלי קרם הגנה...



   נוה.

אמא (אילה), מסבירה לנוה (שלש וחצי) ששאל, מדוע יש שני מיני סבון בחדר הרחצה:

סבון אחד, זה לכל הגוף, סבון שני, זה בשביל לחפוף את הראש.

שואל נוה: הראש הוא חלק מהגוף?

עונה אילה: כן.

שואל נוה: אם כך – מדוע אי אפשר לחפוף את הראש, בסבון של הגוף?


תומר.


סבתא של תומר - בן 5 - ותומר כותבים חרוזים. הסבתא אומרת לתומר:
- אולי ניכתוב ספר? ואם נצליח למכור אותו,   נשים את כל הכסף בקופה שלך!
 אז תומר ענה :
-  " אבא בטוח יקנה ספר"

צוף.

חמש בבוקר 40 חום ..
אני: ״ צוף איזו מהאפשרויות את בוחרת ? נורופן? או אקמול ? ״
צוף: ״ אני בוחרת שום אפשרויה ״ ..


שון ועדי.

עדי - בן 13 - שואל את שון - בן 16:
-מתי אבא אמר שצריך להעיר אותו?
- לא זוכר. תשאל אותו!

נוה.

נוה (שנתיים וחדשיים).
 
נוה יושב לפני ערימת חיות מפלסטיק.
הוא מרים חיה אפורה, שלה קוים שחורים על הגב ואומר:
"זה ברה
איפה עוד ברה?"
 
 
נוה בא לבקר אחר הצהריים.
משהחשיך בחוץ, הצביע נוה אל החלון ואמר:
"עכשיו כבוי בחוץ".


תומר.

תומר בן רבע לחמש,שאביו כלכלן,  שואל את סבתא סלי:
-סבתא, מי החליף לך את הנורה השרופה?
- מייק.
- למה לא ביקשת מאבא? הוא מחליף בבית נורות - הוא חשמלאי.
- באמת? ואני חשבתי שהוא כלכלן...
- נכון, הוא גם קלקלן כי לפעמים הוא גם מקלקל דברים.


אמירם.


אמירם בן ה-10, כתה ה'. כבר למד שברים. אחיו בן ה-16 צריך לצאת עם חברים ואומר לאמו:
- אני מבקש קצת כסף. אני נוסע עם חברים במונית והמונה הזה מסתובב כמו משוגע...
אמירם:
- למה לכם לנסוע במונית עם מונה? סעו במונית עם מכנה!


לנה.


לנה בת שלוש. היא יודעת שאמא הניקה אותה עד גיל שנה. בפעם הראשונה, בגיל שלוש , מרשים לה לשתות שוקו. לנה מתלהבת מהטעם ושואלת:
- אמא, כשהנקת אותי, למה לא נתת לי לינוק שוקו?




ראם (עכשיו בגן חובה).


יושבים לארוחה ליד השולחן.
ראם: אבא אני רוצה חלב.
אבא: הבא לך מן המקרר.
ראם הולך, ומביא מהמקרר את הכלי עם החלב.בתום הסעודה - הילדים קמים מן השולחן.
אבא: נא לפנות את השולחן, כל אחד יחזיר אל המקום מה שהביא אל השולחן.
ראם ממשיך ללכת אל חדר הילדים.
אבא: ראם, מי הביא את החלב?
ראם: רגע... נחשוב... הפרה?... העז?...

 


גליה.

גליה ואחיה מגיעים לבקר את סבא וסבתא ורוצים להשאר לישון. גליה שואלת את אמא:
- אמא, מתי סוף-סוף נבוא לישון אצל סבא וסבתא?
אמא עונה משהו. סבתא לא שמעה מה אמא ענתה, אז הסבתא שאלה את גליה:
- גליה, מה אמא אמרה?
- היא ניסחה תשובה מאד מדויקת.
-באמת? מה היא אמרה?
- שנימצא כבר איזה יום...

שלו.



שלו, בן 11, קיבל בסמרטפון הודעה, שכבר גמר 95 אחוז מהחבילה שלו.

שאל את אבא מה פירוש הדבר.

אבא הסביר לו, שכאשר תגמר החבילה, יוכל להמשיך להשתמש, אבל זה יפעל יותר לאט,

כי זה לא יעבוד דרך מה ששולם מראש.

אמר שלו : "הבנתי. משלמים בשביל הסבלנות."


יאיר.


יאיר, בן 6, מספר לאמו שרב עם החבר שלו יהלי. אמו אומרת:
-מה, עבר ביניכם חתול שחור?
-כן, אבל ביני לבין ענר עבר חתול לבן!

מתן.

דודה של מתן, בן 5, רוצה לוודא שהוא מבין את יחסי הקרבה במשפחה, מה הקשר לסבתא - ושואלת אותו:
-למי אמא קוראת "אמא"?
- לג'וק.
- מה זאת אומרת?
-בכל פעם שאמא רואה ג'וק, היא קוראת:"אמא!"


טליה.

בס"ד
 
מטליה - בגיל 6 .
 
בנימין וטליה משחקים במכולת, עם קופה רושמת.
בנימין מגיש לטליה את החשבון והיא אומרת שתשלם בכרטיס אשראי.
שואלתי אותה סבתא שלה (מן הצד): יש לך כיסוי?
ותשובתה, כיאה לבת ישראל כשרה: אני עם פאה...

בר.


בר הוא ילד בן 6, עולה חדש. הוא למד בקיץ מעט עברית בקייטנה ובתחילת שנת הלימודים התחיל את כתה א'. ביום הראשון ללימודים, בר חוזר הביתה. אמו שואלת:
- איך היה בבית הספר?
- בסדר.
- איך קוראים למורה?
- בה.
- איזה מין שם זה "בה"? ככה המורה הציגה את עצמה?
- לא, היא לא הציגה את עצמה, אבל כשהיא התקרבה לכתה כל הילדים צעקו:"המורה באה! המורה באה!"

 פנינה.

במהלך ההקפות של שמחת תורה, האבא לבתו פנינה, בת 4:
 
"פנינה, לכי לאמא להביא לי בקבוק מים, אני מאד צמא."
פנינה הולכת לאמה, ומביאה ממנה לאבא בקבוק עם מים. אבא שותה לרוויה ואז אומר לפנינה:
"תודה רבה לך, עכשיו תחזירי בבקשה את הבקבוק לאימא."
פנינה:" אני לא יכולה".
אבא: "מדוע אינך יכולה?".
פנינה: "אני אוכלת טופי." 
אבא: "הטופי אצלך בפה. קחי את הבקבוק ביד והביאי לאמא."
פנינה: "אבל, אימא לא מרשה לי טופי"...

שלו.

שלו, בן 11:
איש אחד מטייל על שפת הים. פתאום הוא רואה על החוף, יושב שניצל ובידו חכה. שואל האיש את השניצל:
-מה פתאום יושב שניצל עם חכה על שפת הים?
עונה לו השניצל:
- מה? עוד לא ראית שניצל דג?

ראם.

מראם בן  1/2 4 :
 
אמא אילה ביקשה ממנו לעשות משהו, הוא קם מהכסא אבל התמהמה.
שאלה אותו אילה: "האם שמעת מה שביקשתי ממך?"
ענה לה ראם: "שמעתי, אבל המוח שלי עוד לא שמע..."


רוני.

רני (קוראים את זה רוני), בתו של בני הצעיר , היא (בעוד חודש) בת 5.

 רני שואלת את אמה - כלתי :

- אמא, ה - י' היא התינוקת של ה -  ר' ?



יריב.

יריב מבקר עם אביו באגף החדש של מוזיאון ת"א, בתערוכת ex libris של חנן דה לנגה
בתערוכה מוצגים בצורה אמנותית  מדפי ספרים, משומשים, מוכתמים ועם קשקושים. אבא אומר:
-יריב, תראה כמה שזה יפה!
-כן, אבא? אז למה צעקתם עלי כשאני קשקשתי על הארון קיר שלכם?

איתמר.

איתמר, בן 4, לומד בגן על חג הפסח: הוא לומד שבליל הסדר שותים יין ושמים כוס גם לאליהו הנביא. הילד לא בדיוק מבין מהו נביא...כשחוזר הביתה, אמו שואלת:
-איתמר, מה למדתם היום בגן?
- למדנו על חג הפסח :שותים בחג אליהו ענבים.

ראם.

ראם (בן 4), יושב בכסא הבטיחות ברכב.

 

אומרת לו אמא אילה:

"ראם, תשב צמוד לגב המושב".

ראם עושה,את מה שבקשו ממנו ואומר לאילה:

"זה מקדם אותי למעלה.

אם זה יקדם אותי למעלה יותר ויותר, זה ינגיש אותי עם התקרה

ואחר כך יעשה חור גדול בתקרה..."


צור ש.

צור מכפר סבא, בן שש כמעט, שואל את סבתא:
-סבתא, למה יש "כפר סבא" ואין "כפר סבתא"?

תומר.(2)

פעם ראשונה כאשר לקחו את תומר בן ה "רבע לשלוש " לבית החולים להכיר את אחותו נועה, שאל
"מי האמא שלה ?"

תומר.(1)

סבתא סלי מחליטה שהגיע הזמן שתומר, בן שנתיים וחצי, יבחין בין ימין לשמאל. היא מסבירה לו בסבלנות רבה מה הימין ואיפה השמאל. כדי לוודא שתומר הבין, היא שואלת:
סבתא:- לאן אתה רוצה ללכת עכשיו? ימינה? שמאלה?
תומר: - ימינה שמאלה.

גליה.

הסבתא מספרת לגליה, בת 7:
- גליה, את יודעת שאמירם הסיק זיתים ועכשיו הוא כובש אותם?
- איך הוא כובש זיתים? שם אותם על הראש?


גלעד.


גלעד לאיתי שתוקע בשופר שקיבל מהגן:
- תפסיק. אתה מלא פעמים פותח וסוגר שערי שמים. אתה משגע את אלוהים!



ניר.


ניר בן 5, במשפחה חד -הורית ללא אב. חבר חדש בא לבקר בביתו. ניר מציג את אמו. הילד האורח שואל:
-איפה אבא שלך?
ניר עונה:
-אין לי אבא. אנחנו משפחה חג-הורית.


שי.

שי, בן 9: - אמא, איזה כיף לסבתא שהיא בפנסיה! היא לא צריכה לקום מוקדם, אין לה שעורי בית ומבחנים, היא גם לא עובדת אפילו. היא רק עושה חיים! גם אני רוצה להיות בפנסיה.


ראם.

היום ראם ,בן שנתיים וחצי,היה אצלנו, ורחל הראתה לו בספר, תמונה של ילד באמבטיה.

רחל שאלה אותו מה זה?

אמר לה : "ילד באמבטיה".

בתמונה הסמוכה, עמד ילד מחוץ לאמבטיה.

אמרה לו רחל: "הילד הזה עוד לא באמבטיה".

אמר לה ראם :"אין דבר, נחכה".


 דנה.

דנה, בת 4, באמבטיה. האימא  פותחת את המים ושואלת:
-דנה, זה חם מדי, קר מדי או נעים?
דנה:
-זה נעים מדי!

מיכל.

מיכל, בת 7, מביטה בסבתא שמתלבשת (לקראת היציאה לטייל עם הנכדה) ואומרת:
-בשביל סבתא את נראית מספיק טוב!


ענבר.

ענבר, בת 3, קודחת מחום באמצע הלילה. האימא לא רוצה להעיר אותה ולהכניס אותה לאמבט מים פושר. כדי לנסות להוריד לה את החום מבלי לטלטל אותה יתר על המידה, האימא שמה לה על המצח קומפרסים עם מים קרים. השער של ענבר נרטב, כל הפרוצדורה לא נעימה לה. בבוקר ענבר שואלת:

- אימא, אני אהבתי אותך. למה עשית לי ככה?



תמי א'.

תמי, בת 5,היתה מצטרפת לאימא שלה לסידורים. מספר פעמים הן הלכו רק לכספומט כדי להוציא כסף. אחרי שלוש פעמים כאלה, לתמי יש רעיון התייעלות:
-אימא, חבל על הזמן! למה את לא שמה מכשיר כזה אצלנו בבית?


אדיר.

אדיר בן 3 וחצי , בחנוכה סידר את כל הטושים הצבעוניים שלו כמו נרות ובירך עליהם. הסבים כל-כך התרשמו מצורת הברכה היפה שלו, עד שהחליטו בערב לתת לו לברך על הנרות באמת. כמובן שהסבתא החזיקה את השמש, כדי שהילד לא יגע באש. אדיר סיים לברך, פנה לסבתא מזל ואמר:
-סבתא, עכשיו אני צריך לגפרר!

שון.

שון בן 12 נוהג לקרוא או לשחק במחשב תוך כדי אכילת ארוחת הצהריים. הסבתא מעירה לו שלא מנומס לאכול עם האחים מבלי להתייחס אליהם. שון מפסיק לקרוא, אוכל ומתחיל לדבר. הסבתא אומרת:
- שון, לא משוחחים בזמן האוכל.
שון עונה:
- סבתא, אם אי אפשר לדבר, למה לי בכלל לאכול ביחד עם האחים שלי?

יותם.

יותם, בן 3, יושב עם סבתו. הסבתא מלמדת אותו שמות של בעלי חיים, שמות ה"ילדים" שלהם ושם "הבית" של כל בעל חיים. ליותם בן דוד בשם כפיר. הסבתא שואלת:
-יותם, איך קוראים לבן של האריה?
-כפיר. סבתא, זה בדיוק כמו בן הדוד שלי!
הסבתא, כדי להיות בטוחה שהחומר נקלט היטב, שואלת גם את השאלה ההפוכה:
- תגיד, יותם, איך קוראים לאבא של הכפיר?
-ירון!



תמי.


תמי, בת 6, הצטרפה כמה פעמים לאימא כדי להוציא כסף מהכספומט. לתמי הייתה הצעת ייעול:
- אימא, למה ללכת כל פעם? תשימי אחד כזה בבית!



ראם.

ראם, בן שנתיים וחצי, משחק בבית בכדור. אמו אומרת לו:
- ראם, צא החוצה ושחק בשמש.
- אבל אימא, אני קטן: איך אני אגיע לשמש?

אמירם.

אמירם ,בן 7, מספר לסבתא שהוא לומד אנגלית בכתה ב'. הסבתא אומרת:
-אחותך, בכתה ה', כבר מדברת קצת אנגלית.
אמירם:
-כן, אבל היא מדברת אנגלית עם שגיאות כתיב!


ניב.

ניב, בן 6, נוסע עם משפחתו לביקור בשדה בוקר. בשלב מסוים, הוא זקוק לשרותים. הוא הולך עם אבא שלו . הוא נכנס לשרותים וצועק:
-אבא, יש פה רק שרות אחד!

שגיא.

סבא שואל את שגיא:
-שגיא, איך הולך לך בכתה א'?
- לא כל-כך...יש לי קשיים...
הסבא:
-באמת? ואני חשבתי שאתה תהיה התלמיד הכי טוב, כי אתה ילד מאד חכם!
- אתה חשבת, אבל אני לא כזה!



תמי פ.

תמי פ. בת 12, תלמידת כתה ז'. הילדים סיימו את עבודת "שורשים", על בני המשפחה: הורים, סבים וכו'. המחנכת עורכת תערוכה של כל העבודות. אמה של רוני, חברה של תמי ומכירה היטב את כל המשפחה, מדפדפת בעבודת ה"שורשים" של תמי ורואה שם תמונה של בחורה יפה, אבל לא מוכרת. אימא של רוני שואלת:
-תמי, מי זאת?
-החברה הקודמת של אבא.
-אז למה שמת אותה בעבודה של המשפחה?
-תראי איזו יפה היא! לא היה חבל לא להראות אותה?



טליה Talia - מנהיים, גרמניה Mannheim,Germany

Talia is an 8 years old girl. She lives in Mannheim, Germany and she is an excellent pupil. Yesterday she came from school and showed her mother her exam in German grammar. She received a 1- (1 is the higher grade in Germany). Her mother looked at the exam and said:

-         Talia, your work is very good. If you would have checked your work, you would see the mistake and could correct it. Why didn’t you check your exam?

Talia answered:

-         Why do I have to check it? It’s the teacher’s job, isn’t it?

ובתרגום חפשי: טליה בת 8, חיה במנהיים - גרמניה – והיא תלמידה מצטיינת. אתמול היא חזרה מביה"ס עם מבחן בדקדוק גרמני, בו היא קיבלה 1- (הציון הכי גבוה בגרמניה הוא 1). אמה הציצה במבחן ואמרה:

-טליה, המבחן שלך מצוין. לו היית בודקת אותו, היית מגלה את הטעות ומתקנת אותה. למה לא תיקנת?

טליה ענתה:

- למה אני צריכה לבדוק את המבחן? זאת העבודה של המורה, לא?


 

אמנון.

אמנון בן 4 נמצא בגן ורד. הגננת ורד מספרת על "יום  השואה והגבורה". אמנון חוזר הביתה ואמו שואלת:
-אמנון, מה למדת היום בגן?
-היום למדנו על יום השועל והדבורה!



דניאלה.

דניאלה שומעת כל הזמן סביבה:" להחזיר את הגולן", "לא נחזיר את הגולן". דניאלה אומרת לאמא:
-אמא , אני החלטתי: אני לא רוצה להחזיר את מעדן הגולן שלי!


אילה ואור.

בקטע של המחזת סיפורי ילדים (כפי שמציעים גם באתר זה בקטע של "שעת סיפור "

):

http://www.saba-sabta.co.il/bilu/b01/3-4years

 כששיחקנו ב"עמי ותמי" עם אור בן השבע ואילת בת הארבע – מחוסר ברירה, אני, הסבתא,  הייתי המכשפה! – אילת התעקשה למלא את כיסיה בפירורי לחם. שאלנו אותה:

-אם תפזרי פירורי לחם, מה יקרה?

-הציפורים  יאכלו אותם.

-אז מה צריך לקחת?

-אבנים, אבל זה כבד ואת זה ייקח אור (אחיה).


רונה.

לאה אורגד כותבת:

כאשר בתי רונה היתה בת שנתיים  תפרתי לה ליצן ומלאתי אותו בצמר גפן. כאשר סיימתי הושבתי אותו בתנוחת "שפגט" ושאלתי את בתי אם היא יכולה לשבת כמוהו והיא ענתה " לא, כי הליצן עשוי מצמר גפן ואני עשויה    מאוכל


גלית.


סבתא ויקי באה ממרחקים לבקר אצל הבן והנכדים ברמת גן. היא נושאת תיק גדול. גלית, נכדתה בת הארבע, שואלת:

-סבתא, מה הבאת לי?

-לא הבאתי לך כלום.

-אז למה את סוחבת תיק כל כך גדול, אם הוא ריק?


 עדי.

עדי, כתה ד'. בשיעור ההתעמלות המורה מבקש מהתלמידים לרוץ עד הגדר ובחזרה. כל התלמידים רצים, עדי הולך בנחת. המורה שואל:

-עדי, מדוע אתה לא רץ?

- המורה, הגדר לא תברח!



יעל.

בת שבע מספרת: כשנכדתנו יעל הייתה קטנה, היו הרבה מטעני נפץ. באחד הימים, יצאנו לטייל ועל ספסל מצאנו ערימת משחקים חדשים ומסודרים יפה. יעל לקחה כמה משחקים. כשחזרנו הביתה, אבא של יעל אמר:
-יעל, איך את לוקחת כך סתם משחקים מהרחוב? את לא יודעת שזה עלול להתפוצץ?
יעל ענתה:
-באמת חבל שלא נתתי לסבא ולסבתא לקחת את המשחקים. הם זקנים והם יכולים כבר להתפוצץ!

מינדה מספרת: עמית חזר ממשחק עם חברים וסיפר:
-אימא, נפלתי וקיבלתי מכה בברך.
- ומה עשית, בכית?
- לא.
- למה לא בכית?
- כי את לא היית שם!

פולי.

נעמי מספרת:
שלוש הילדות של שכנתי היו נוהגות לבוא לשחק עם בנינו. באחת הפעמים כיבדתי אותם בשוקולדים. פולי , בת הארבע, ניגשה אלי אחר-כך
ואמרה:
-את יודעת, אימא שלי מרשה לי עוד חתיכת שוקולד!

אור.

אור עלה לכתה ו'. המורה לעברית נכנסה לכתה בתחילת שנת הלימודים ואמרה:
- אני מבקשת שתכתבו חיבור על מה שעשיתם בחופש הגדול, אם אתם זוכרים.
אור, ששונא חיבור ושונא לכתוב, כתב:" אני לא זוכר כלום!"


אמיר.


תראו מה עושות הפרסומות לילדינו!
אמיר בן 6, בכתה א'. הדוד רוצה לבחון את מדת הבנתו בכסף ושואל:
-אמיר, יש לך שטרות של 50 ו-20 ש"ח. יש לך מטבעות של 10,5 ו-1 ש"ח. אם אתה צריך לשלם לי 48 ש"ח, איך תשלם?
אמיר חושב, ועונה:
-אני אתן לך שטר של 20, ועוד שטר של 20, מטבע של 5 ו...ריבית!

אביב.


גבי רוזנפלד מספרת:בדיחה (אמיתית) על הבן שלי:
כשאביב היה בן 5 טיילנו איתו בשכונה דתית בפורים. הוא כמובן היה מחופש ופתאום עבר אברך צעיר, לבוש בכל התלבושת המתבקשת, כולל קפוטה שחורה, כובע צילינדר וכו'. אביב רץ אחריו משך במעילו ושאל אותו בתמימות: למה התחפשת? האברך בלי להתבלבל השיב: לדוסי (לדתי -ביידיש).


רונית.

רונית, בת שלוש וחצי. מיד לאחר חנוכה היא חולה: מצוננת, חום גבוה. המטפלת לוקחת אותה לרופאה. כשהאמא חוזרת מהעבודה, היא שואלת את המטפלת מה אמרה הרופאה. המטפלת מדווחת שרונית צריכה לקבל סירופ נגד שעול. רונית מוסיפה:
- אמא, הרופאה גם אמרה שאני צריכה לקבל הרבה אור!
-אור? איזה אור?
- כן, הרופא אמרה שאני צריכה לקבל כל ערב נר אחד...

יאיר.

 
יאיר בן שלוש
כשעברנו דירה והיה צורך בשיפוצים קטנים ותליית מתלים בחדר האמבטיה חיפשנו שיפוצניק. ליאיר היתה הברקה : "מה הבעיה? נזמין את בוב (הכוונה לבוב הבנאי).

עמית שורץ.


עמית שורץ, כיתה ב', בת 7, ביה"ס אפק:
 
ילדה טיפשונת בכיתה ב' מסדרת ילקוט וקוראת במערכת:"חשבון,
                                                                        חשבון"
ושואלת:"הוצאתי חשבון אחד, איפה השני?"


עידו שורץ.

 
עידו שורץ, כיתה ו', בן 12, ביה"ס אפק:
 
שאלה:איך מזהים שטיפשון השתמש  במחשב?
תשובה:רואים טיפקס על המסך!

דוברת.


מילי מספרת על דברת בת הארבע:
דברת נמצאת בגינה שעל גג ביתה. הגינה שופעת פרחים וצמחיה. דברת מתחילה לקטוף עלים ופרחים. מילי הסבתא אומרת:
- דברת, את זוכרת שאבא לא מרשה לך לקטוף?
- אבל סבתא, כשאבא לא בבית, הוא מרשה!

ענבר.



בלה שורץ מספרת:

הנכד הקטן שלנו , ענבר בן השלוש, הוא נשקן אמיתי ,הוא  נותן נשיקות ברצון לכל המבקש.

אנחנו מאוד אוהבים את שיתוף הפעולה של הנשקן המתוק שלנו,ובכל הזדמנות  מבקשים נשיקה.

יום אחד היו בקשות רבות .

 התכשיט ענה לנו : "תעמדו בתור".



יאיר.


חדוה שמאי מספרת:

אני נוהגת לקחת איתי את יאיר לבתי קפה מאז שנולד. כשהיה בן שנה ושמונה חודשים סיפרתי לו שאנחנו הולכים לקפה ג'ו. כשנכנסנו לשם יאיר שאל בקול רם :
- איפה ג'ו?

יאיר בגיל שנתיים וחצי משחק עם אמירם,בן דודו. אמירם כועס עליו ואומר לו:
- תעוף מפה!
יאיר עונה :
- אני לא יונה!

אורית.


אורית, בת ארבע, מתארחת בסוף השבוע אצל הסבא והסבתא. הסבים גם מקבלים אורחים, חברים. האורחים מביאים לאורית חפיסת שוקולד. אורית מקבלת את המתנה בלי לומר מלת- תודה. הסבתא מעירה:
- אורית, קיבלת שוקולד. מה אומרים?
- שימי במקרר!

 

שירה.

סלי לוקחת את שירה (בת ארבע וחצי) מהגן ומביאה אותה הביתה. מגיעים גם האחים הגדולים יותר וסלי מגישה להם ארוחת צהריים, אבל סלי לא במיטבה: היא מרגישה לא טוב. לאחר שהילדים אכלו והם יכולים להישאר לבד, סלי אומרת לשירה:

-שירה, אני חייבת לחזור הביתה: כואבת לי הבטן ואני חייבת לקחת כדור נגד כאבים .

שירה עונה:

-סבתא, בבקשה הישארי לשחק אתי רק משחק אחד. אחר-כך תלכי הביתה וקחי 3 כדורים!


שי.

נלה איסחרוב מקופת חולים "מכבי" מספרת על בנה שי בן ארבע:" שי לא מבטא את האות "ר" ובמקומה מבטא את האות "ל", אבל אין לא בעיה לשלוט במילים נרדפות. אתמול הוא חזר מהגן ואמר:

-הגננת אמלה....

-מה זה "אמלה"? אני לא מכירה מילה כזאת בעברית!

שי חשב מעט ואמר:

-הגננת דיבלה....



.גבי

Nathan writes:

Five year old Gabriel is walking with his father, when he accidentally steps on an ant that was running across the path. He looks down and  notices that the ant is not moving, then looks up and says:  "Daddy, I think I DELETED it  !"



גלעד.


אמא שלומית: מחר אני צריכה ללכת עם בגדים של בית משפט.

גלעד: מה זה בגדים של בית משפט?

אמא: מכנסיים שחורים, חולצה לבנה וגלימה שחורה.

גלעד: אמא, מה את מכשפה ?

 


שון.


סלי מספרת: 
שון , נכדי הבכור , היה בן 4  כשהתחפש לנמר בחג פורים. התחפושת הייתה יפה מאד, אבל שון לא חבש מסכה על פניו. שמחתי לקראתו ואמרתי:
-שון, איזו תחפושת יפה!
שון - שפניו היו גלויות - שאל:
-סבתא, איך זיהית אותי כל-כך מהר?

איתי.



ברכה מספרת:
- שרית, בתנו הבכורה, כשהייתה תלמידה, הייתה חולה פעם והחלטנו להשאירה בבית. איתי,  בן 6 אז, רצה גם הוא להישאר בבית:
- אני חולה.
-מה יש לך?
- אני משתעל!
- איך אתה משתעל? אנחנו לא שומעים כלום !
- כי אני משתעל בלב !

מיקי.


רינה תכננה לנסוע לשוויץ עם  ע.ב. בעלה ועם שלושת הילדים. היא מסבירה להם מה צפוי בטיול. למשל, היא מספרת שיראו הרים גבוהים מאד. מיקי, אז בת 6, שואלת:

- כמה גבוהים ההרים האלה? יותר מהמכתש בגבעתיים?


ניב.

 ניב בן 4 מתארח ,עם כל המשפחה, בארוחת השבת אצל סבא וסבתא. הוא מצביע על בקבוק לא מוכר ושואל את סבו:

-סבא, מה זה?
-זה יין! (ובבדיחות הדעת): אתה רוצה לטעום?
-לא, אני כבר שתיתי!
-שתית? מתי?
-בברית שלי!

מאור.


מאור , בן 11, תלמיד כתה ו'. במקום המורה לגיאוגרפיה נכנסת לכתה מורה לא מוכרת. המורה אומרת:
-המורה שלכם חולה ואני מחליפה אותה. אני המתנה שלכם!
מאור:
-המורה, יש פתק החלפה?

 
 
 
 חיבוק טוב

אילאיל.

 
סבא אברהם יושב עם הנכדים מאור בן 6 ואילאיל  שמאי בת 3 ומספר להם זכרונות ילדות:
-כשהייתי תלמיד ברומניה, לפעמים השלג היה כל-כך גבוה שזה הגיע מעל הגג של המכונית.( לא שהיתה לו מכונית אז...).
מאור: אז לא היית יכול ללכת!היית צריך ללכת מתחת לשלג!
אילאיל: איך הוא יכול ללכת מתחת לשלג? לשלג אין תחת!

  גליה.


ניב בן  4, גליה בת  4 ודנה בת שנתיים. אנחנו שואלים אותם במה הם טובים, כלומר מה הם אוהבים לעשות.
ניב: - אני טוב בספורט!
גליה: - אני טובה בציור!
-דנה, במה את טובה? ...(שקט:חושבים!) אני נזכרת שהיא שרה טוב, אז אני מנסה לעזור:
-את טובה בשירים, נכון?
גליה מוסיפה:
-היא גם טובה בלישון אתי!
 
 

אמירם.


אמירם בן  שנתיים ותשעה חודשים. חג הפסח קרב. אמא רונית שואלת:
- אמירם, מה אוכלים בפסח?
- מוצצות. 

דנה.


דנה בת 3 כמעט. היא מציירת.
- דנה, מה את מציירת?
- דג.
- איזה דג?
- ברבור.

גלעד.

 
          גלעד בן 3. נוסעים וכרגיל, מנצלים את הזמן לשאול אותו שאלות. התחום הנבחר: בעלי חיים. אימא שלומית שואלת:
- מה היא : גדולה ונותנת חלב?
גלעד:
-אימא!          


אנדריי.  


{ תזכורת קטנה לקוראינו שמעבר לים: בישראל, בשבתות, כל החנויות סגורות - רק מספר קיוסקים פתוחים פה ושם..}

אנדריי ק. היה אז בן 4. בשבת המשפחה הוזמנה לארוחה חגיגית אצל בני דודים. אנדריי החליט שהוא רוצה להתלבש לבד. והוא באמת לבש חולצה לבנה חגיגית, מכנס יפה, הסתרק, התמרק וירד למטה. אביו הסתכל עליו והעיר:
-התלבשת יפה מאד, אבל החנות שלך פתוחה - ודווקא היום, בשבת? 
אנדריי הוריד את מבטו, מבויש, ואמר:
-אבל אבא, אצלי זה רק קיוסק!     

איתי. 


בתיה התבקשה ללכת לגן של איתי הנכד לחגיגת החנוכה, במקום ההורים שלא יכלו לבוא. האימא בכנס בירושלים, האבא מקבל משלחת מחו"ל.
בתיה מגיעה מלאת התלהבות לראות את הביצועים האמנותיים של איתי. אבל בזמן שכל הילדים שרים, רוקדים ומסתובבים,   איתי עומד בצד אדיש לחלוטין.
בתיה המאוכזבת שואלת:
-איתי, מדוע אתה לא משתתף?
-את לא רואה שאני עסוק?
-עסוק? במה אתה עסוק?
-אני מחטט באף!

מיכאל.

Le grand -pere de Michel a une petite taille.Michel, cinq ans, lui demande:
-Grand-pere, quel age a tu?
-J'ai quatre-vingt ans. Pourqoie est-ce que tu me demande?
-Parce que tu me semble trop petit pour ton age.
ובתרגום חפשי,למאותגרים בצרפתית: הסבא של מיכאל נמוך קומה. מיכאל, בן 5, שואל אותו:
- סבא , בן כמה אתה?
- אני בן 80. מדוע אתה שואל?
- כי נראה לי שבשביל הגיל שלך, אתה קצת נמוך....

אז איפה החכמות של הנכדים שלכם? שלחו לנו כדי שנצחק :sabaandsabta@gmail.com


Comments