גיל שנה שנתיים


בגיל הזה, רוב הפעוטות כבר מדדים, הולכים, מקשקשים או אפילו מדברים מעט. אפשר לקחת את הנכדה לנדנדה בגינה הציבורית ואפילו לנסות לשים אותה על מגלשה קטנה, תוך שמירה צמודה, כמובן. אפשר  לתת לה יד ולסייר בגינה, לנגוע בעלים ובחפצים שבדרך, לתאר כל אחד מהם במילים, לספר למה הוא משמש, וכו'.
אם נמצאים בתוך הבית, אפשר לשחק מחבואים: אתה תתחבא, היא תחפש אותך  ותשמח מאד כשתגלה אותך.אפשר גם לתת לה להתחבא. רק אל תתפלא אם היא תשכב על הספה עם הפנים כלפי מטה ותחשוב שאם היא לא רואה אותך, גם אתה לא יכול לראות אותה...

{בנספח: אלה שאלות ששואלים היום את בני השנתיים - לא להתרגש, זאת רק דוגמא יוצאת דופן.}


חדש בדף:



עם שתי מראות.


ציוד : מראה רגילה ומראה מגדילה.

בוודאי יש לכם בבית מראה רגילה, אפילו גדולה. יש לך בוודאי גם מראה מגדילה כלשהיא, אפילו קטנה, המשמשת לאיפור בדרך כלל. תושיבו את הילד ותנו להביט על עצמו פעם במראה הרגילה, פעם במראה המגדילה. הילד ייהנה מאד ויצחק בכיף.
בילוי נעים!





עם הטלוויזיה.

ציוד: מקלט טלוויזיה ושלט (שיודעים איך לשלוט עליו).

עם הספר הפך מזמן לעם הטלוויזיה. היות ולא ניתן לנצח אותה, בואו נצטרף אליה. נוכחתי שיש הרבה מאד תכניות חינוכיות לגיל שנתיים. אני לא מציעה את הטלוויזיה במקום הסבתא, אלא בנוסף לסבתא. שבו עם הנכד, צפו יחד בתכנית והפעילו אותו בהתאם. מראים שם איך לקפוץ? קפצו יחד אתו. מראים שם כל מיני תנועות ופרצופים? עשו אותם יחד אתו. כך תהיה לכם חוויה משותפת והפעלה נחמדה, יחד עם הטלוויזיה הבלתי נמנעת.

  


שירי ליטוף לטף.

 
ציוד: דיסקים של שירי ילדים. ספרי ילדים.
אפשר לשים דיסק עם שירי ילדים ולנסות לשיר יחד עם הזמר/ת התורן. זה הזמן לקחת ספר ילדים ולהקריא. אנא הקפד רק להמשיך כל עוד הילדה קשובה, כדי לא לשעמם או להמאיס, חלילה. בשפת המרצה המקצועי קוראים לזה: " על פי קשב הקהל". נכון שכאן יש רק קהל אחת, אבל היא החשובה לנו ביותר....
 

עם הספר.


ציוד: ספר ילדים- או כמה ספרים.

זה הזמן  לברר היכן שוכנת הספרייה הציבורית הקרובה. קח את הנכדה וגש אתה לספריה, גם אם אינך רשום בה. אגב, למה אינך רשום? זה לא עולה פרוטה: עליך רק להשאיר צ'ק בטחון. גם אם יש לך יותר ספרים מאשר זמן לקרוא, או אם אתה מהמקפידים לקרוא רק את מדורי הספורט בעיתון היומי, כדאי שתירשם ולו כדי שתוכל להשאיל ספרים עבור הנכדה.


מגדלים באוויר.

ציוד: קופסאות קרטון ריקות.

תנו לנכד לבנות מגדל מקופסאות ריקות. זאת הזדמנות טובה ללמוד על גודל, צורה ( מלבן, ריבוע, קובייה, תיבה) ושווי משקל (שיש לשים למטה את הקופסא הגדולה ביותר ולרדת במידות ככל שעולים לגובה).

רעשן וקשקשן.

ציוד: כפית, צלוחית או כוס מפלסטיק.

החפצים שלנו נראים נדושים ומשעממים, עשויים לבדר את הפעוט במשך דקות ארוכות. הוא יכול להקיש עם הכפית על הצלוחית שוב ושוב, מבלי להשתעמם. זה לא סימן שהוא יהיה שף לכשיגדל, אבל כל מה שמעניין אותו, מרגיע גם אותנו.


תמונה אחת טובה מאלף מילים. 

ציוד: דף ניר, עפרון לא מחודד מדי.

יש ילדים שבגיל צעיר מאד כבר נהנים לאחוז ביד עפרון ולקשקש על הניר. תנו להם להתעסק עם ציורים אבסטרקטיים, רק לא על מפת הדנטל הלבנה בסלון. הושיבו את הנכדה ליד שולחן הכתיבה או ליד השולחן של פינת האוכל.(זה תלוי בריהוט שיש לכם ובשאלה הקרדינלית: האם בביתכם אתם יותר אוכלים או יותר כותבים?) שבו גם אתם לידה ונסו לכתוב או לקרוא. עצם העובדה שהנכדה מקבלת הרגשה שהיא יכולה לעשות משהו "כמו גדולים", יעניק לה בטחון עצמי וחדווה. את הציור תתלו אחר-כך על המקרר, בעזרת המגנטים לפרסום שמחלקים לנו כל פעם.


המגנט הממגנט. 

ציוד: מגנטים קטנים , כאלה שמחלקים לנו בתיבות הדואר.

תנו לנכד מגנטים קטנים, שמשמשים כפרסומות לשרברבים, גננים, פיצריות וגלידריות. המגנטים צבעוניים, קלים ונצמדים בקלות לפלדלת של הכניסה, למשל. תנו לנכד לשחק, לסדר את המגנטים בכל צורה שעולה על דעתו, לפזר ושוב להצמיד.



יש לך הצעה? נא לכתוב למייל sabaandsabta@gmail.com
Comments