גיל 3-4


פאזל במעמקים - בילוי נחמד עם הנכד בשלהי החופש הגדול.

חומרים: כל הכפתורים הבודדים והמיותרים שמתגלגלים בבית, בכל צבעי הרשת והקשת. שקיות ניילון או קופסאות קטנות. אם אפשר, גם חוט ניילון או חוט אחר. תנאי הכרחי: הנכדים יודעים שאסור לבלוע כפתורים! 
אפשר להעסיק את הנכדים שעה שלמה במשחקים עם כפתורים וללמוד תוך כדי משחק הרבה מאד מושגים – או לשנן מושגים מוכרים. 
משחק בצבעים. 
נתחיל מהצבעים: הנכדים אמורים לסדר את כל הכפתורים לפי משפחות של צבעים או לפי הצבעים עצמם. אפשר אדומים, ירוקים, צהובים, לבנים, כחולים, כתומים, סגולים – וגם גוונים: תכלת, ורוד, ירקרק וכו'. אפשר להסתפק בצבעים כהים ובהירים ואפשר לסדר את כל הכפתורים לפי סדר צבעי הקשת בענן. 
משחק בגדלים. 
בקשו מהנכדים ליצור נחש של כפתורים, מהכפתור הכי גדול עד לכפתורון הכי קטן. יופי של נחש! 
משחק במשקלים. 
כעת נסדר את כל הכפתורים הכבדים והשמנים בערימה אחת, ואת כל הכפתורים הקלילים בערימה נפרדת. היכן הערימה הגדולה יותר? איפה מספר הכפתורים הגדול יותר? האם יש קשר בין השניים? 
משחק במספרים. 
כעת יש לסדר את כל הכפתורים לפי מספר החורים שיש בכל כפתור- אין ברירה, צריכים לספור! יש להציץ גם מאחור – לעתים שם מסתתר החור. 
ולקינוח: משחילים. 
כעת נותנים לכל נכד חוט ניילון שבקצהו האחד קשרנו כפתור אחד. מחלקים את כל הכפתורים שווה בשווה בין כל הנכדים, סופרים עד שלוש ונותנים להם להשחיל את כל הכפתורים. מי מסיים ראשון? 
בילוי נעים!


פעילות עם מהדקי כביסה.


באדיבות האתר "הורות ברשת" 
הפעילות עם מהדקי כביסה אהובה מאד על הילדים. כך ניתן ללמוד על צבעים ואפשר לחזק את המוטוריקה העדינה. אפשר לקבל השראה מסרט האורחת של "הורות ברשת" ניתן לעבוד על חציית "קו האמצע" 

אם הילד עדיין קטן ואינו  מסוגל להוריד את המהדקים,שימו מיכל מלא מהדקים מצד ימין שלו, מיכל ריק מצד שמאל וברגע שהוא מעביר מכלי לכלי הוא חוצה את קו האמצע.



חרוזים ללא חוטים.

סבתא סלי כותבת: 
חרוזים שתומר בן שלוש וחודש חיבר בבוקר אחד:
 יש לו זקן והולך לגן

אוכל שניצלון והולך לישון

 מנדולינה - פלסטלינה

 תפוח - מלוח
והנה לכם רעיון נחמד למדי להעביר זמן בנעימים עם נכד או נכדה, וגם להעשיר את אוצר המילים שלו :אם לא ימצא חרוז למילה מסוימת, עזרו לו.


מה שכחנו לקחת מהסופר?


ציוד: מספר מצרכים שיש בבית: תפוח אדמה, אורז, עגבנייה, תפוח עץ, פסטה,גזר,שקדי מרק, גביע גבינה לבנה  וכו'.

הגיע הזמן למלא את המזווה ואת המקרר- הכול ב"כאילו", כפי שהילדים אומרים. יושבים יחד עם הילדים ועורכים רשימת קניות. דאגו רק שיהיו ברשימה רק מצרכים שיש לכם בבית.

הכינו סל – רצוי ירוק – והניחו בו את כל המצרכים שרשמתם. העלימו את הרשימה.

כעת סלקו בהיחבא את אחד המצרכים שהכנסתם לסל. תנו לילדים לפרוס על השולחן את כל המצרכים שנותרו. האם חסר משהו? מה חסר?

ככל שהילדים קטנים יותר, מספר המצרכים אמור להיות קטן יותר. למשל, לילדים עד גיל 4, הסתפקו בחמישה מצרכים. אם הילדים בני 7, אפשר לצבור 10 מצרכים.


השלם את הציור.

ציוד: חוברת עם תמונות צבעוניות של מכונית, בית, עץ וכו'.

גזרו מהעיתון מכונית מעמוד פרסומת. גזרו לה את הגלגלים ושימו אותם בצד. הראו לילד את המכונית ושאלו מה חסר. כשיגלה שחסרים הגלגלים, הציעו לו אותם ובקשו ממנו להניח את הגלגלים במקומם.

בדיוק באותה צורה נסו לגזור את הגג של בית ותנו לילד להחזיר את הגג למקומו.

לאחר מספר משחקים כאלה, כשהילד כבר "תפס את הפרינציפ" , גזרו חלקים ממספר תמונות. שימו את החלקים בערבוביה לחוד ואת התמונות סדרו בשורה. תנו לילד לבחור מערבוביית החלקים את מה שחסר בכל ציור ולהחזיר כל חלק למקומו.


לצייר בגפרורים. 

ציוד: מגבת נייר, קופסת גפרורים.

אם הילדים עדיין קטנים מכדי לאחוז נכון עפרון ביד, הציעו להם "לצייר" בעזרת גפרורים. תנו להם את הגפרורים (בתנאי שהילד גדול דיו ולא עלול להכניס את הגפרור לפה). הניחו לפניהם מפית בד חלקה (אפשר אפילו מגבת נייר או מטלית רב פעמית נקייה). עזרו להם לצייר בית, עץ, גשר, מגדל – או כל דבר שעולה על דעתם – או על דעתכם – וניתן לציירו בקווים ישרים לרוב.

אפשרות אחרת, קלה יותר, היא לשלב בין שיפודים לגפרורים. השיפודים (ללא הקצה החד שלהם) ישמשו לקווים הארוכים יותר, הגפרורים ישמשו לקווים הקצרים. הציעו להם לבנות בית רב קומות, למשל, ולידו ארגז חול, ספסלים, וכו'. לא, סבא אפרים, מכונית עם גלגלים מרובעים זה לא רעיון כל-כך מוצלח... לעומת זאת פרחים עם עלי כותרת ישרים, צורות של עלים משוננים, עפרונות , ספרים, מחברות,דגלים – כל החפצים שצורתם פשוטה ומורכבת מקווים ישרים- כולם באים בחשבון.

אם היצירה יפה במיוחד, הציעו לילד דבק פלסטי. עזרו לו להדביק את הגפרורים במקום בו הוא הניח אותם. המתינו עד שהדבק יתייבש ואז תנו לו צבעים לצבוע את הציור שנוצר.

זה ציור מעט כבד יותר מהרגילים, לכן כדאי לתלות אותו על מתלה חזק, או להצמיד אותו למקרר עם כמה מגנטים – ולא רק עם מגנט אחד, כפי שנדרש לדף הנייר הרגיל.

ולגבי הצביעה: אם אתם רוצים לתת לילד לצבוע עם צבעי אצבעות, תכינו אותם. המרשם פשוט למדי. הרתיחו מעט עמילן במים, עד שהתמיסה מתעבה.כשהתערובת מצטננת, חלקו אותה לכמה גביעי לבן ריקים. הוסיפו לכל גביע מעט צבע גואש, ערבבו היטב ותנו לילד לצבוע את ציוריו בעזרת אצבעותיו. העובדה שיש מסגרת עץ לכל חפץ בציור, תעזור לו לא "למרוח" צבע אחד למשטח השכן. הכינו לו גם קערת מים פושרים ומגבת, כדי שישטוף את ידיו לפני שיחליף את הצבע, מבלי שיצטרך לקום בכל פעם ולטפטף מים על הרצפה.

אל תשכחו את העיקר: לרפד את שולחן העבודה בהרבה עיתונים, כדי להגן עליו מפני טביעות האצבעות הקטנות והצבעוניות.



קישוטים לסוכה- בציור ובמיחזור.

ציוד:דפי ניר – רצוי עבים, שלושה צבעי פסטל: צהוב, אדום, כחול.

כבר הקמנו את הסוכה, בכוחות משותפים (שתי הידיים של אבא / אמא וההתרוצצות של הילדים סביבם). גם כשהסוכה כבר עומדת ומקושטת, עדיין אפשר להמשיך ולקשט אותה.המטרה משולשת: זה מייפה את הסוכה , מבטיח תעסוקה מהנה לילדים ובעיקר מעניק שקט להורים.

אז מה נעשה? קודם כל, למען שמירה על איכות הסביבה, רצוי להשתמש בדפים שיצאו מהמדפסת כתובים רק על צד אחד, והצד השני, הנקי, משווע להיות שימושי אף הוא.

גיל 3-4: נלמד חריטה.הציוד: דפי ניר – רצוי עבים, שלושה צבעי פסטל: צהוב, אדום, כחול.

תנו לילד דף נייר ושלושה צבעי פסטל:צהוב, אדום, כחול. תנו לו לכסות את הדף קודם בפסטל הצהוב, ככל שיצליח. אח"כ תנו לו את הצבע האדום, שיצבע מעל הצהוב. בסוף, הגישו לו את הצבע הכחול. לאחר שיש על הדף שלוש שכבות צבע, תנו לו גפרור או קיסם ולימדו אותו לחרוט על הדף – רצוי מבלי לקרוע אותו. לעינינו יצוצו המון צבעים יפהפיים, בתערובת פסיכדלית – אבל כמה יפה! יופי של קישוט לסוכה!


המטבח כסטודיו לציור.


ציוד: דפי ניר, צבעי פסטל, מגבת מטבח,מסננת, מגרדת עדינה, ניר זכוכית, ה"כובע" של סוחט המיצים.

הושיבו את הנכד ליד השולחן, פרסו לפניו מגבת סופגת של המטבח ועזרו לילד לפרוס מעליה את דף הנייר. כעת עליו לצבוע בצבעי פסטל את הניר שעל המגבת. כשיסיים, החליפו את המגבת בניר זכוכית ותנו לו דף נקי. שוב יש לצבוע ולראות את הבדלי הגוונים כשהרקע משתנה מתחת לנייר. כעת תנו לו מסננת ועזרו לו "להלביש" את הניר, עם מעט סלוטייפ סביב. הנכד יצבע מחדש ושוב המרקם ישתנה. 
כך ילמד הנכד את השפעת הרקע שמתחת לנייר, על הציור המתהווה.


חידון סיפורים.


ציוד: סיפורי ילדים שהנכדים יודעים - וגם אתם זוכרים.

הנה השאלות:
1. סבתא חולה והלכתי להביא לה אוכל. מי אני?
2. פיזרנו פירורי לחם כדי לזכור איך לחזור הביתה, אבל הציפורים אכלו אותם. מי אנחנו?
3. הדייסה הייתה טעימה, אבל כשהתעוררתי, נבהלתי וברחתי. מי אני?
4. אני לא כלב, אבל גם אני הייתי נאמן, ולכן קיבלתי במתנה זוג מגפיים חדשים. מי אני?
5. לכל מה שמציעים לי, אני אומר רק לא! מי אני?
6. אני יכול לקיים שלושה רצונות של מי שתופס אותי. מי אני?
7. כל הזמן הצצתי בראי ושאלתי:" ראי, ראי שעל הקיר
                                                  מי הכי יפה בעיר?"  אז מי אני?
8. יש לי 7 חברים, אמנם קטנים אבל נאמנים. מי אני ומי הם?


חם-קר.


ציוד: צעצוע , ממתק או כל דבר אחר שיכול למשוך את הילד.

זה גיל נהדר להתחיל לשחק בבית את משחק ה"חם-קר": מחביאים חפץ ושולחים את הילד למצוא אותו. אם הוא רחוק מהחפץ, אומרים לו :"קר". אם הוא בכוון הנכון, אומרים  "מתחמם", וכו' עד שהוא ממש קרוב ואז אומרים " חם מאד", "רותח" –או כל מונח מלהיב אחר.

 
חוברות הן חברות טובות.

ציוד: חוברות לימוד של גילאי גן.                                                                 

אפשר כבר להתחיל לקנות חוברות לימוד, למשל: ללמוד להשוות בין גודלם של חפצים שונים, ללמוד על גובה, עובי, צבע, מיקום (מעל השולחן, מתחת למיטה, על-יד הכסא, וכו'.) אפשר לצבוע – אם לא נותרו בבית צבעים, אנא גשו וקנו צבעי פסטל או עפרונות צבעוניים. אם צבע הקירות מספיק יפה בעיניכם כפי שהוא, אל תקנו טושים ומרקרים – אחרת תגלו קישוטי קירות שלא חלמתם שקיימים!


שעת סיפור. 

ציוד: מטפחת אדומה וסלסלה קטנה.

זה גם זמן נהדר להמחזת סיפורים. הם כבר שמעו על כיפה אדומה – אז למה לא להמחיז את הסיפור? הנכד יכול לבחור איזו דמות שהוא רוצה לשחק ואתם תמלאו את יתר התפקידים. נסו למצוא בבית מטפחת אדומה וסלסלה. (אפילו הסלסילות שבהן מוכרים תותים או עגבניות שרי טובות לכך, בתנאי שתקשרו לסלסילה גם סרט נשיאה.) תנו לנכד לשים בסלסילה מצרכי מזון על פי בחירתו – אבל בבקשה לא ממתקים – אולי לסבתא יש סכרת? שיבחר ירקות ופירות, לחמנייה או גבינה. זאת הזדמנות טובה להכיר לו שמות של מצרכים חדשים. 


יום שוק.

ציוד: פירות וירקות מהמקרר.

משחק חדש אחר: לספר אילו פירות הם בצבע אדום? בצבע ירוק? בצבע צהוב או כתום? ומה לגבי צבעי הירקות?

הגיעה שעת הצהריים? הושיבו אותו לידכם. תנו לו לשטוף ירק, להציץ בהכנת הסלט או המרק.

הכנתם בצק לעוגיות? תנו לו ללוש , לשחק עם הקמח והבצק. אל תיבהלו אם הוא יפזר קצת קמח על הרצפה – הרי אפשר לטאטא אותו בקלות, וחוץ מזה כבר נאמר :   " אם אין קמח, אין תורה"...


ציור לילד. 

ציוד: צבעי פסטל, עפרונות צבעוניים ודפי נייר.

לכשיקום מהשינה, תכינו דפי ניר וצבעים ותנו לו לצייר ולצבוע. הוא לא יהיה פיקאסו? לא נורא – גם אנחנו לא!                                                        

 



התעמלות בוקר. 

ציוד:  דיסק עם שירים עליזים.

עושים התעמלות יחד עם הנכד: כל תרגיל שתעלו על הדעת, שאתם זוכרים מחוג ההתעמלות שנטשתם או שבו אתם מתמידים, מהטלוויזיה או משעורי ההתעמלות בבית הספר  היסודי(סתאאאם! )-יתאים לכך. לו המורה להתעמלות מכתה ד' הייתה רואה אתכם, הייתה מאד גאה בכם!

לעולם לא מאוחר מדי לשמח מורה מיואשת...


גם האינטרנט עושה בייביסיטר! 

ציוד: מחשב אישי, הכנה מוקדמת.

בוודאי גם אתם מקבלים, כמוני, הרבה מצגות בדואר האלקטרוני, או , כפי שנהוג לומר במייל או בדו"אל. יש בין המצגות גם דברים מאד מצחיקים: סרטונים שצולמו במצלמה נסתרת, סרטונים על תינוקות, על בעלי חיים שובבים או סתם סרטונים מצוירים. אני נוהגת לשמור את כולם בתיקיה נפרדת, שמיועדת לנכדים. תושיבו את הנכד לידכם, שלפו מהתיקייה סרטון או מספר סרטונים, גלשו יחד וצחקו בכיף.



תמיד נשמח לקבל ולפרסם הצעות נוספות, אם רק תכתבו למייל sabaandsabta@gmail.com 
Comments