גיל שנה שנתיים

גיל שנה- שנתיים.

חדש בדף:



בגיל הזה, רוב הפעוטות כבר מדדים, הולכים, מקשקשים או אפילו מדברים מעט. אפשר לקחת את הנכדה לנדנדה בגינה הציבורית ואפילו לנסות לשים אותה על מגלשה קטנה, תוך שמירה צמודה, כמובן. אפשר  לתת לה יד ולסייר בגינה, לנגוע בעלים ובחפצים שבדרך, לתאר כל אחד מהם במילים, לספר למה הוא משמש, וכו'.

אם נמצאים בתוך הבית, אפשר לשחק מחבואים: אתה תתחבא, היא תחפש אותך  ותשמח מאד כשתגלה אותך.אפשר גם לתת לה להתחבא. רק אל תתפלא אם היא תשכב על הספה עם הפנים כלפי מטה ותחשוב שאם היא לא רואה אותך, גם אתה לא יכול לראות אותה...


{בנספח: אלה שאלות ששואלים היום את בני השנתיים - לא להתרגש, זאת רק דוגמא יוצאת דופן.}


בובה של מורה

אתם מבלים כמה שעות עם הנכדה בת שנה וחצי. ודאי יש ברשותכם בובה נשכחת מתקופת הילדות של בתכם. אם אין כבר אף בובה, תקנו אחת, מהפשוטות ביותר שיש. תדאגו רק שאפשר להזיז לה ידיים ורגליים.  י

כשהנכדה ערה, קחו את הבובה לידכם. נכון שפעם הבובות היו להיט, והיום אין להן סיכוי מול הסמרטפונים. בכל זאת יש יתרון לבובה: אפשר לנגוע בה!                ה

אז תתחילו להדגים על הבובה את מבנה גוף האדם: תגידו "הנה יד" ותרימו יד של הבובה.

הרימו גם את ידכם ואמרו :" הנה היד שלי". נסו לשאול את הנכדה

?איפה היד שלך-

אם הנכדה לא מבינה, עזרו לה והרימו לה יד אחת. אמרו:" הנה יד אחת". אז הרימו לה את שתי ידיה ואמרו:" הנה שתי ידיים "                 י


 


תרימו לבובה רגל ואמרו :" הנה רגל". תרימו רגל שלכם וחזרו על המשפט. נסו שוב לבדוק אם הנכדה יודעת היכן הרגליים שלה ?וכמה כאלה יש לה?                                                                                                                                                     ה


:כעת כופפו את הראש – של הבובה וגם שלכם – ואמרו בקול:" הנה ראש". שאלו את הנכדה

?איפה הראש שלך-

.עד שהנכדה תלמד את הפתגם :" אם אין ראש, אוי לרגליים", ייקח עוד זמן

?מי אמר שהמורות לא בובות


 חשבון זה כן משחק ילדים.


זוכריםאת האמירה שאף פעם לא מוקדם מדי להתחיל בחינוך הילדיםבדיוקבאותה צורה אפשר להתייחס גם ללימודהמתמטיקה.בדור   הסבים,החלוםהיה להיות חבר "דן"או"אגד".בדור ההורים,החלום היה להיות עורך דין או רופא.היום כולם רוצים לעבוד במחשבים.נכון שאפשר לעבוד במחשוב גם אם למדת פילוסופיה,אבל יש לך יותר סיכויים אם אתה בוגר הטכניון.ואיךתוכל לסיים את לימודיך בטכניון מבלי לדעתמתמטיקה? טרםנ מצא הפתרון לבעיה הזאת.לכן,סבושו סבתוש,שנסו מתניים ותתחילו כבר כעת לטפטף מעט חשבון לנכדים.

נכדה בת שנה.

אתםהולכים עם הנכדה לגן שעשועים ומעלים אותה על נדנדה.אתםלא רק תנדנדו אותה,אלאגם תנדנדו לה.תספרוכל תנודה:אחת,שתיים,שלוש.לאמומלץ להמשיך לספור עד 100,אבלעד 10מומלץ,אפשריוכדאי לחזור על זה שוב ושוב.מדיפעם תשירו לה,תספרולה סיפור,ושובתספרו עד 10.ישטוענים שגם הקטנטנים לומדים וזוכרים הרבהדברים.

נכד בן שנתיים.

כעת אתם יושבים עם הנכד ומציעים לו פרי.למשל,אפרסק.תראולו שני אפרסקים,ספרולו שהפרי עגול ,תשוובין שני הפירות וציינו מה הפרי הגדוליותר.

אםאתם הולכים אתו יד ביד,תתחילולספור צעדים בקול רם.אוליהוא יחזור על חלק מהשמות ועם הזמן ילמדלספור כפי שלומדים שיר.אפשר,עםהזמן,לספורעד 20.

שבואתו במשחק הלגו וספרו לו על צורה של תיבהושל קוביה.תשוובין שני חלקים ותראו לו איזה חלק ארוךיותר,איזהמהם גבוה יותר ומה רחב יותר.תשוובין שני כדורים ושהוא יחליט מה הכדורהגדול יותר.



אומנות לתינוקות.

כל ילד, בכל גיל, יכול להפתח לאומנות על כל היבטיה. האומנות מגוונת את הסביבה של הילד, מוסיפה אלמנטים חדשים, מעוררת סקרנות וגורמת לילד לרצות לחקור ולהתנסות בעצמו. ציור, עבודות בפלסטלינה ונגינה, למשל, משפרים יכולות מוטוריות ואת המוטוריקה העדינה. הקריאה מפתחת סקרנות וכישורים חברתיים. אם מאפשארים לילד להתנסות ביצירה, זה מעניק לו בטחון עצמי, הערכה עצמית וידע שמתרחב ומעמיק כל הזמן. אם הוא שר, מצייר או מספר סיפור לחבר, גם הכישורים החברתיים שלו משתפרים ומתקדמים.

אז מה אפשר לעשות? נציע פעילויות מתאימות לכל שכבת גיל.

פעילויות אומנותיות מומלצות לתינוקות.

באמבטיה. כשאתם עושים אמבטיה לתינוק, שימו סביבו צעצועים מפלסטיק וספרו לו על כל אחד מהם סיפור קצר. יש כלבלב? המחישו נביחות (רק אל תבהילו את השכנים!). אם היה לכם פעם כלב, ספרו לו חוויה עליו. אם יש לכם כעת כלב, עוד יותר טוב. התינוק כבר מכיר אותו, במימדים אחרים ובתנועה. אחר כך תנו לו ספרון מפלסטיק ועזרו לו לדפדף, אם הוא עוד לא יכול לעשות זאת בעצמו.ספרו פרט או שניים על כל אחד מהדפים שנפתחים. שעת האמבטיה יכולה להפוך לחויה אמיתית, לא רק גופנית, אלא גם אומנותית.

אחרי האמבטיה. 

בשעת הניגוב, מריחת שמן התינוקות וההלבשה,אפשר לשיר. את לא יודעת לשיר? חוששת שאםתנסי, התינוק לא יצליח להרדם?השמיעי מוזיקה מוקלטת, העיקר להנעים את הרגעים המופלאים האלה.

הסיפור שלפני השינה.

 ספרו סיפור, אבל נסו להציג את הספר מדי פעם לעיני התינוק, כדי להשלים את החוויה. נסו לחקות קולות של גיבורים ובעלי חיים שונים, כדי לעורר חיוך ודמיון. אפשר להעזר בבובות, בחיות מקטיפה או בצעצועים רכים אחרים.

לשיר ולרקוד. כשאתם מבלים עם התינוק, השמיעו מוזיקה ורקדו אתו על הידיים. נסו צורות ריקוד שונות, גם כאלה שאתם ממציאים. זה לא יגרום אולי לתינוק לעסוק בבלט בבגרותו, אבל ינעים את הזמן ויפתח עוד אפיק מעניין ומסקרן.



עם שתי מראות.


ציוד : מראה רגילה ומראה מגדילה.


בוודאי יש לכם בבית מראה רגילה, אפילו גדולה. יש לך בוודאי גם מראה מגדילה כלשהיא, אפילו קטנה, המשמשת לאיפור בדרך כלל. תושיבו את הילד ותנו להביט על עצמו פעם במראה הרגילה, פעם במראה המגדילה. הילד ייהנה מאד ויצחק בכיף.

בילוי נעים!




עם הטלוויזיה.

ציוד: מקלט טלוויזיה ושלט (שיודעים איך לשלוט עליו).

עם הספר הפך מזמן לעם הטלוויזיה. היות ולא ניתן לנצח אותה, בואו נצטרף אליה. נוכחתי שיש הרבה מאד תכניות חינוכיות לגיל שנתיים. אני לא מציעה את הטלוויזיה במקום הסבתא, אלא בנוסף לסבתא. שבו עם הנכד, צפו יחד בתכנית והפעילו אותו בהתאם. מראים שם איך לקפוץ? קפצו יחד אתו. מראים שם כל מיני תנועות ופרצופים? עשו אותם יחד אתו. כך תהיה לכם חוויה משותפת והפעלה נחמדה, יחד עם הטלוויזיה הבלתי נמנעת.


  


שירי ליטוף לטף.

 

ציוד: דיסקים של שירי ילדים. ספרי ילדים.

אפשר לשים דיסק עם שירי ילדים ולנסות לשיר יחד עם הזמר/ת התורן. זה הזמן לקחת ספר ילדים ולהקריא. אנא הקפד רק להמשיך כל עוד הילדה קשובה, כדי לא לשעמם או להמאיס, חלילה. בשפת המרצה המקצועי קוראים לזה: " על פי קשב הקהל". נכון שכאן יש רק קהל אחת, אבל היא החשובה לנו ביותר....


תמונות מויקיפדיה


עם הספר.


ציוד: ספר ילדים- או כמה ספרים.


זה הזמן  לברר היכן שוכנת הספרייה הציבורית הקרובה. קח את הנכדה וגש אתה לספריה, גם אם אינך רשום בה. אגב, למה אינך רשום? זה לא עולה פרוטה: עליך רק להשאיר צ'ק בטחון. גם אם יש לך יותר ספרים מאשר זמן לקרוא, או אם אתה מהמקפידים לקרוא רק את מדורי הספורט בעיתון היומי, כדאי שתירשם ולו כדי שתוכל להשאיל ספרים עבור הנכדה.



מגדלים באוויר.

ציוד: קופסאות קרטון ריקות.

תנו לנכד לבנות מגדל מקופסאות ריקות. זאת הזדמנות טובה ללמוד על גודל, צורה ( מלבן, ריבוע, קובייה, תיבה) ושווי משקל (שיש לשים למטה את הקופסא הגדולה ביותר ולרדת במידות ככל שעולים לגובה).



.רעשן וקשקשן.

ציוד: כפית, צלוחית או כוס מפלסטיק.

החפצים שלנו נראים נדושים ומשעממים, עשויים לבדר את הפעוט במשך דקות ארוכות. הוא יכול להקיש עם הכפית על הצלוחית שוב ושוב, מבלי להשתעמם. זה לא סימן שהוא יהיה שף לכשיגדל, אבל כל מה שמעניין אותו, מרגיע גם אותנו.




המגנט הממגנט. 

ציוד: מגנטים קטנים , כאלה שמחלקים לנו בתיבות הדואר.

תנו לנכד מגנטים קטנים, שמשמשים כפרסומות לשרברבים, גננים, פיצריות וגלידריות. המגנטים צבעוניים, קלים ונצמדים בקלות לפלדלת של הכניסה, למשל. תנו לנכד לשחק, לסדר את המגנטים בכל צורה שעולה על דעתו, לפזר ושוב להצמיד.


יש לך הצעה? נא לכתוב למייל sabaandsabta@gmail.com 

תמונה אחת טובה מאלף מילים. 

ציוד: דף ניר, עפרון לא מחודד מדי.

יש ילדים שבגיל צעיר מאד כבר נהנים לאחוז ביד עפרון ולקשקש על הניר. תנו להם להתעסק עם ציורים אבסטרקטיים, רק לא על מפת הדנטל הלבנה בסלון. הושיבו את הנכדה ליד שולחן הכתיבה או ליד השולחן של פינת האוכל.(זה תלוי בריהוט שיש לכם ובשאלה הקרדינלית: האם בביתכם אתם יותר אוכלים או יותר כותבים?) שבו גם אתם לידה ונסו לכתוב או לקרוא. עצם העובדה שהנכדה מקבלת הרגשה שהיא יכולה לעשות משהו "כמו גדולים", יעניק לה בטחון עצמי וחדווה. את הציור תתלו אחר-כך על המקרר, בעזרת המגנטים לפרסום שמחלקים לנו כל פעם.