גיל 7-8
גיל 7-8
חדש בדף.
אנגלית זאת שפה זרה ? מוזרה? בואו נבדוק.
לנכדים יש המון חופשים ואנחנו אמורים לבלות אתם הרבה שעות. בואו נהפוך את הבילוי ליעיל ומעניין. חסרים מורים? יש סבים וסבתות! בואו נלמד את ה-ABC:
לוח כפל מקוצר.
לכל הסבים וההורים שרוצים לשפר את רמת הידע של הילדים בלוח הכפל, עומד לרשותם חצי לוח כפל. העקרון פשוט: בזכות חוק החילוף, כלומר העובדה ש:
6*8= 8*6
מספיק ללמוד רק מחצית מלוח הכפל - החלופה ברורה.
ורק להשכלה כללית: ילד שולט בלוח הכפל כשהוא "יורה" את התשובה לשאלה מבלי לחשוב, בדיוק באותה מהירות בה הוא יודע לומר את שמו כשהוא נשאל.
בהצלחה!
Multiplication Table abbreviated
ללמוד אנגלית.
טוענים שבדור הסבים, כל אימא רצתה שהבן שלה יהיה נהג אגד או דן - אז משכורות חברי הקואופרטיבים האלה היו מצוינות.
בדור ההורים, כל אימא יהודייה רצתה שהבן יהיה מהנדס/רופא/עורך דין.
בדור הנוכחי, כל הורה רוצה שהבת והבן יעבדו בהייטק. מסתבר שלא צריך להיות גאון מתמטי כדי לעבוד בהייטק, אבל תנאי הכרחי הוא ידיעת השפה האנגלית. אף פעם לא מוקדם מדי ללמוד אנגלית. אז בואו נעזור להם לקרוא ולהבין - ובאותה הזדמנות, גם אנחנו נרענן מעט את הידיעות שלנו באנגלית:
https://www.ahava-english.org/betty-s-books-he
יש גם ספרים להורדה בחינם: רק ללחוץ על הכותרת
נכין סימניה לספר.
לא כל ילד אוהב להחזיק ספר ביד ולא כל ילדהאוהבת לקרוא. הפעם נכין יחד סימניה לספר. זאת פעילות יצירתית וגם אם לא דורשת קריאה, אולי בעתיד תעודד קריאה- בזכות קיום הסימניה.
אז מה אנחנו צריכים? מעט צמר צבעוני, מזלג וזוג מספריים – זה הכל! כמובן שנעשה את העבודה יחד עם הנכדים, כדי להשגיח על השימוש במספריים.
ההמשך - בתמונות.
אומנות לילדים.
כלילד,בכלגיל,יכוללהפתח לאומנות על כל היבטיה.האומנותמגוונת את הסביבה של הילד,מוסיפהאלמנטים חדשים,מעוררתסקרנות וגורמת לילד לרצות לחקור ולהתנסותבעצמו.ציור,עבודותבפלסטלינה ונגינה,למשל,משפריםיכולות מוטוריות ואת המוטוריקה העדינה.הקריאהמפתחת סקרנות וכישורים חברתיים.אםמאפשרים לילד להתנסות ביצירה,זהמעניק לו בטחון עצמי,הערכהעצמית וידע שמתרחב ומעמיק כל הזמן.אםהוא שר,מצייראו מספר סיפור לחבר,גםהכישורים החברתיים שלו משתפרים ומתקדמים.
מבט על אומנות ממשית. כשהילדים כבר גדולים יותר, קחו אותם למוזיאונים ולגלריות לאמנות. בהרבה מוזיאונים יש פעילויות מיחדות לילדים. אפשר להשתמש באינטרנט כדי להציג ציורים ופסלים, יש ספרי אומנות שאפשר לרכוש או להשאיל – הכל הולך.נסו לדובב אותם על כל יצירה: מה הם רואים, מה מרשים אותם, מה האומן רצה להביע. אמנם אני זוכרת שפסל סיפר לנופעם שהיה בתערוכה של יצירותיו. הוא הקשיב לשיח של המבקרים שפירשו את יצירותיו ברעיונות שמעולם לא חשב עליהם לפני כן.
אוריגמי. יש הרבה הצעות ללימוד אוריגמי. זה לא פשוט, אבל אפשר ללמוד מעט מהטכניקה. זה מפתח מוטוריקה עדינה בצורה יוצרת מהכלל.
בישול ואפייה. בלי קשר לכל תוכניות הטלויזיה שמפגישים אותנו בשפים לעת מצוא, יש גם בבישול ובאפיה הרבה יצירתיות. והתוצאה בדרך כלל אפילו יותר טעימה מפיסול...קחו את הילדים למטבח כשאתם מבשלים או אופים. הם מאד נהנים ללוש בצק, לחתוך ירק בצורה מיוחדת או להמציא תיבול מעניין. רק אל תשאירו אותם לבד ליד גז דלוק או מיקסר מופעל, בבקשה.
קונצרטים.הזמינו אותו לקונצרט עם יצירות שעשויות למצוא חן בעיניו. שבו יחד ונסו לבדוק עד כמה הוא נהנה.
אופרה. יש באופרה תוכניות מיוחדות לילדים, עם הסבר מתאים. חלק מהן מופיעות אפילו באתר הזה. הנה הקישור: http://www.saba-sabta.co.il/peiluiot-zolot/merkaz#TOC-.7
נסו לראות אם הילד מתלהב.
אם תתנו לילד להתנסות בכל התחומים, סביר להניח שיהיה תחום שבו הוא ימצא יותר עניין. אז אפשר לרשום אותו לחוג המתאים ולנסות לעודד אותו שיתמיד. בהצלחה!
איך היינו מבלים יחד לוהיית ילד בזמן ילדותי.
הקורונהמרחיקה אותנו פיזית מהנכדים,אבל בואוננסה לשמור לפחות על הקרבה הנפשית.
קודםבואו נברר באילו שעות הנכד או הנכדה נוהגיםלהתעורר.עד כמהשאנחנו כמהים לבלות אתם,לא שווהלהעיר אותם רק כדי לבלות זמן איכות עםהסבים.להעיראותם זה פטנט בדוק להפוך את זמן האיכותלזמן נחות...
הדרךהבטוחה לברר מתי הם פנויים היא השימושבוואטסאפ.ברגעשהם עונים לנו,זה סימןשהם לא עושים זאת מתוך שינה או חלום.
כשהנכד– או הנכדה – כבר ערים והספיקו גם לאכולמשהו לארוחת הבוקר – גם אם השעה כבר מאוחראחרי הצהריים- זה הזמןהטוב לנסות לדבר אתם.
תציעולנכד לנסות לבנות יחד סיפור על ילדותכםהמשותפת,בהנחהשהנכד היה נולד בתקופה שאתם נולדתם.שאלואותו מה היה רוצה לעשות.לנסוע?באיזהכלי רכב?האם הנכדיודע שמכונית פרטית היתה בזמן ילדותכםרק חלום?היואופניים,קורקינטים– לא חשמליים – היו כרכרות,עגלותעם סוסים – אם גרתם באזור כפרי.ספרולנכד על כל אחד מאמצעי התחבורה שהיו מצוייםבזמן ילדותכם.נסולהעלות יחד מה היו היתרונות של כל כליתחבורה.תתפלאו,גם לדבריםשהם לא בשימוש היום,יש עדייןיתרונות.על איכותהסביבה כבר דיברתם?
לאחרדיון קצר,בחרויחד מה כלי התחבורה שתרצו להשתמש בו.
הנההתחלתם בתנועה.מה המראותשנגלות לעיניכם?נסו לתארלנכד מה היה בסביבה שלכם.פארק?אגם?בתיםקטנים ולא רבי קומות?גרתםבאזורים קרים בחורף?היוערימות עצים מוכנים להסקה בחצרות הבתים?לכלבית היתה ארובה?באביבהיו קני חסידות על העמודים?היתהבאר בסביבה?מענייןאם הנכד ראה פעם באר במציאות.בדקואם הוא יודע שעד עצם היום הזה יש ילדיםשמביאים מים מהבאר,וזאתלא רק פרשה בתנ"ך,עלההיכרות בין יעקב לרחל.
מהיודעת הנכדה לגבי בית הספר של אז?תזכירולנכדה שההורים שלכם לא בדיוק נהגו להסיעאתכם במכונית המשפחתית כדי שתגיעו לביתהספר. הייתםהולכים,אולידרך שלגים וגשם שוטף,יחדעם החברים והחברות.היהמספיק זמן בהליכה להחליף חוויות,לצחוקולחלוק פחדים לפני מבחן או בחינה לידהלוח,בעמידהובהפתעה.זוכרים?...
לאיאומן:הייתםחייבים ללבוש תלבושת אחידה ולא היה סיכויללבוש משהו אחר.
מההיו המשחקים ששיחקתם?כמהמהם שרדו עד היום והנכדה מכירה?הנכדהודאי תתפלא איך נותרתם בחיים כשגדלתם בליטלויזיה ובלי מחשב.ועלאף החוסרים הנוראים האלה,מסתברשהצלחתם בחיים לא רע!
מההייתם אוכלים בעיקר בארצות המוצא שלכם?מהמכל המאכלים הללו הנכד אוכל היום,לאחרשעבר בהצלחה את כל המבחנים של "בלי":בליכולסטרול,בלישומן רווי,בליסוכר,בליחומרים משמרים.נותרבהם עדיין טעם?איךהכינו פעם את המאכלים ואיך הם נשמרו מבלישיהיה מקרר בכל בית?האםהנכד שמע שפעם היו עוברים עם עגלה וסוסכדי למכור בלוק קרח ובבית היה ארגז קרח?אםנולדתם בארץ קרה,גםזה היה מיותר:הרילכל בית היה מרתף ושם שמרו את התוצרתהקיצית עבור הצריכה החורפית.
הגענולכיף:איךתבלו עם הנכד?תלכולשחק עם חבר?להתנדנדבנדנדה שבחצר של השכן?לטיילבפארק העירוני?אוליתלכו יחד לספריה העירונית?נכון,פעםלקורא ספר היה נחשב בילוי נעים,לאעונש.היהקולנוע בעירכם?ההוריםהרשו לכם ללכת לסרט עם חברים?
איךבכלל תקשרתם עם החברים?מה-לאהיה לכם טלפון סללולרי???גםלא היה טלפון בכל דירה?ספרולנכד שכדי לשוחח עם קרובי משפחה בעיר אחרתהייתם חייבים להגיע למרכז הטלפוניההעירוני ולבקש מהטלפנית ליצור קשר עםהאדם המבוקש.אםגם לקרוב המשפחה לא היה טלפון בביתו,הייתםצריכים קודם להתכתב ולתאם זמן כשתהיושניכם במרכז הטלפוני העירוני.ולא,זאתלא אירוניה.
כעתתור הנכד לקבוע איך הייתם מבלים יחד אםאתם הייתם ילדים בימים אלה.איזהבילוי משותף מציע הנכד?איךתסעו היום?מההנכד מציע לעשות?
והכימעניין :מייצבור בסוף יותר זכרונות ויותר חוויות.כשהנכדיספר לנכדיו על ילדותו שלו,הואיספר על משחקי הפורטנייט?
לתרגל את לוח הכפל בצביעה.
הילדים של ימינו מאד לא מתלהבים מלמידה בעל פה. מה שפעם היה מובן מאליו, היום זאת דרישה כל כך מוגזמת, עד שהם מוכנים אפילו להתלונן במשטרה על התאכזרות אם מבקשים מהם לזכור ש7*8=56.
כעצה ראשונה, נסו לצייד אותם בלוח הכפל המקוצר, לאחר שתסבירו להם את חוק החילוף: 3*4 זה בדיוק כמו 4*3.
אם אין לכם את לוח הכפל המקוצר, תוכלו להדפיס אותו מהקישור הבא:
כדי לגרום לילדים - או לנכדים - לתרגל בשמחה את לוח הכפל, הנה כמה דפי צביעה שיכולים לשרת את המטרה. כשהצבעים כתובים באנגלית, בבקשה תקדישו דקה וצבעו כל אחד מהשמות בצבע התואם.
עוד דפים:
הבטיחו לילד שאם הציור יהיה מוצלח, תצמידו אותו למקרר או ללוח שיש לכם בחדרו.
בהצלחה!
שוק המציאות.
את מתבקשת ללוות את הנכד לספריה / לחוג חלילית / לצופים / לחבר (נא לא למחוק את המיותר, כי זה לא מיותר: אם לא היום, זה בודאי יצוץ מחר או יותר מאוחר...).
כדי לגוון את ההליכה יחדיו, נסי להכין "תכנית אמנותית". תכיני דף נייר ועפרון או עט – תלוי במה הנכד רגיל כבר להשתמש. כתבי על הדף רשימת דברים שאת כבר יודעת שאפשר למצוא לאורך המסלול שבוודאי עברתם בעבר. למשל: חמישה סוגים של עלים שונים שנפלו מהעצים, פרח שנשר מהשיח שליד הגדר, אבן קטנה, ענף בודד, אצטרובל,נמלה, חיפושית וכו'.
תני לנכד את הנייר ואת העט – או העיפרון, מה שבא ראשון. אם הנכד עדיין לא יודע לקרוא, הקריאי לו את הרשימה לאט, כדי שיזכור את כל הפרטים.
לכשתצאו לדרך, הנכד צריך להצביע על כל אחד מהפריטים שברשימה. אם כבר מצא את הפריט, עליו למחוק אותו מהרשימה.
את גם יכולה לומר לנכד שמותר לו להוסיף "מציאות" נדירות ובלתי צפויות נוספות לרשימה, למשל: מטבע שהתגלגל למישהו מהארנק, מוצץ שנפל לתינוק מהפה, חרוז שהתפרק מצמיד יקר ערך מהחנות בחמישה שקלים לפריט, כדור פינג-פונג פגום, בלון שפעם היה נפוח וכעת הצטמק וכו'. הנכד לא צריך להרים את החפצים – חשוב להעניק לו כללים נכונים על שמירה על ההיגיינה –אבל הוא צריך להצביע על החפץ ורק למחוק אותו מהרשימה.
את תשאלי בשביל מה זה טוב? ובכן, יש לזה כמה תוצאות חיוביות. אם הנכד כבר יודע לקרוא, זאת הזדמנות לתרגל קריאה בכתב יד (ואנא: השתדלי לכתוב ברור ככל שאת יכולה, בתקווה שלא היית רופאה...)שנית, ההליכה תהיה הרבה יותר מעניינת. זה יצור שיחה שוטפת בינך לבין הנכד. זה אמור לעזור לנכד להביט היטב סביבו ולשים לב לכל פרט ופרט.והחשוב מכל: זה יעניק לנכד תחושה של הצלחה במשימה, תחושה שהיא אף פעם לא מיותרת.
זאת גם הזדמנות לערוך יחד עם הנכד תרגיל זיכרון. הודיעי לנכד מראש שהוא צריך לזכור לא רק את כל הפריטים שהוא מצא, אלא גם באיזה סדר הוא גילה אותם. כדי לעזור לו לעמוד בכבוד במשימה הנוספת, הסבירי לו איך מתרגלים את הזיכרון. למשל: הוא מצא קודם עלה של גרניום? שיחזור בקול על המילה " גרניום"- והנה גם הזדמנות ללמוד שמות של צמחים . אחר-כך הנכד מצא נמלה? מחק אותה מהרשימה? כעת עליו לחזור בקול על שתי המלים: " גרניום"," נמלה". הוא מצא אחר-כך אצטרובל? ימחוק אותו מהרשימה , ויאמר בקול גדול: " גרניום"," נמלה"," אצטרובל ", וכו'.לכשתגיעו לספריה / לחוג חלילית / לצופים / לחבר, אמרי לו שבדרך חזרה תנסו שניכם לשחזר את רשימת "המציאות", וכך תתרגלו גם זיכרון לטווח ארוך(כאורך החוג), ולא רק זיכרון מיידי.
בילוי נעים!
לקראת חג השבועות: סלסלותינו בידינו.
המשפחה והנכדיםמתכוננים לחג השבועות. לא בטוח שהם יקיימו "סלינו על כתפינו" כיון שאוליהכתפיים שלהם לא מוצקות דיין עדיין. לכן נציע להם להכין סלסלה , אותה יוכלו למלאבפירות ואותה יוכלו לקחת לגן, לבית הספר או סתם כשילכו לבקר אצל החברים.
תנאי הכרחי – אךלא מספיק: חייב להיות מבוגר אחראי שיעזור להם בהכנת הסלסילה.
החומרים הדרושים: בקבוק ריק של משקה בגודל ליטר וחצי, סרט צבעוני, מהדק ממתכת, אטב כביסה מעץ, להבת גז .
הכנת הסלסילה:
מחזיקים את חוטהמתכת בקצה אחד בעזרת אטב עץ (או מלקחיים , אם יש). מחממים את חוט המתכת בלהבה עדשהוא לוהט ומתחילים לנגוע בבקבוק במחציתו, כדי להפריד את החלק התחתון מהחלקהעליון.
אפשר להמשיךלקשט את החיתוך בצורות שונות, ככל העולה על רוחכם.
בשלב שני, עושיםנקבים סביב הבקבוק, במרחקים שווים. כשהמלאכה מסתיימת, משחילים סרט צבעוני דרךהנקבים. ממלאים בפירות ו..חג שבועות שמח וטעים!
מתכננים את יום ההולדת.
יום ההולדת של הנכד חל רק פעם בשנהוהוא עובר כל כך מהר... אפשר להאריך את החוויה אם מתחילים לתכנן את יום ההולדתמראש. לא, אל תגזימו: אל תתחילו לדבר על זה עם הנכד בזמן פתיחת המתנות של יוםההולדת הקודם. אפשר בהחלט להתאפק מספר חודשים, זמן בו תוכלו לדסקס על יום ההולדתשהיה: מה היה מוצלח, מה היה ככה-ככה ועל מה אפשר היה לדלג? אילו מתנות היו הכימוצלחות בעיני הנכד ואילו מתנות היומאכזבות? על איזו חוויה היו רוצים לחזור ואיך?
ובכן, הזמן עובר-חולף לו והנה מתקרביום ההולדת הבא של הנכד הגדל. אפשר להתחיל לתכנן את יום ההולדת העתידי.
אנחנו נוהגים לחגוג עם כל נכד את יוםהולדתו ללא הנכדים האחרים. מותר לנכד החוגג אתנו לבחור מתנה שהוא רוצה (עד סכוםעליו אנחנו מחליטים מראש), היכן הוא רוצה לבלות אתנו ומה הוא רוצה לקבל כארוחתערב: פיצה? המבורגר? טוסט? נכון שאף אחד מהמאכלים האלה לא מומלצים ע"י רופאהילדים, אבל לא כל יום פורים – וגם לא כל יום יש לנכד יום הולדת.
במסגרת ההכנות הדמיוניות ליום ההולדתהקרב ובא, בואו נשחק עוד משחק: הבילוי ביום ההולדת בערבוב אותיות – כמובן, בתנאישהילד בן 7 או יותר.
למשל, נשאל את הנכד:
- אתה רוצה שביום ההולדת נלך יחדלטרס?
הילד יחשוב וינחש שהכוונה היא ללכת"לסרט".
או, למשל:
- אתהרוצה שביום ההולדת שלך נלך ללינג-אוב?
לא , זה לא שם סיניחדיש לבילוי עלום –הכוונה היא לבאולינג, כמובן.
רוצים עוד דוגמאות?בבקשה:
- אתה רוצה שנלך ללוגכרד?
אולי הוא באמת אוהבכדורגל.אם מדובר על נכדה, לשם שינוי, צריך לשנות כיוון. לכן נשאל את הילדה:
-לרגל יום הולדתך,האם תרצי שנלך לליעוץ לגוצי?
כמובן שלא מתכווניםלבוטיק של גוצ'י בכיכר המדינה – בסך הכול הכוונה להצגה המקסימה "עוץ לי – גוץלי".
אם היא כבר בגיל בתמצוה, כמובן שאפשר להציע לה לערוך סיור במועדוני הילדים שבהם אפשר לערוך מסיבת בתמצווה:
-אולי את רוצהשנסתובב לנו מעט באי-אלו ועדומנים?
אפשר להמשיך במשחקהזה גם לגבי המתנה הרצויה ואפשר להוסיף לזה רמזים מרמזים שונים: בתנועה, בשירים,בשמות של ספרים, חברים וכו'.
למשל, אם הנכדה אוהבתללקק גלידה, נשאל:
את תרצי גלידתקוסטיף, לודוקש או בחלבתיר?
וכעת, צורכם להתאמץלפתור את טעמי הגלידה. הפותרים נכונה יקבלו גלידה.
בקבוק עם חול צבעוני.
הציוד: בקבוקנים ריקים של תמציות, בקבוקים עם חול צבעוני, משפך קטן.
אם יש לכם בקבוקונים של תמצית וניל או רום שהתרוקן - אל תזרקו אותם. שטפו ושמרו ליצירה עם הנכד שבא לביקור. בחנות למלאכת יד קנו כמה בקבוקונים של חול צבעוני,כפית פלסטיק.
הסבירו לילד שצריך להניח את המשפך על בקבוקון התמצית. מעבירים את החול הצבעוני לקעריות שונות. בעזרת הכפית, מעבירים חול בצבע אחד לבקבוקון, מיישרים ככל שניתן - בדפיקות עדינות על השולחן - ועוברים לחול בצבע נוגד. כשהבקבוק מתמלא, סוגרים עם פקק או עם פלסטלינה.
הכנת ברכה : שנה טובה.
נפוליון בונפרטה אמר: " עם שלאזוכר את עברו, אין לו עתיד".
אז בואו נחזיר מעט את הילדים לימיםעברו – ואין זמן טוב מהתחלת שנה חדשה כדי להיזכר בשנים עברו. ספרו לילדים שלקראת ראש השנה הרחובות היו מתמלאים דוכניברכות- צבעוניות, נוצצות ועם כתוביות שונות ומגוונות.
אם אין לכם אוסף משלכם מאותן שנים,גלשו לאתר "נוסטלגיה":
וכתבו ב"חיפוש" :"שנות טובות". תגלו אוצר בלום ומשעשע. אם תגלשו עד הסוף, תגלו גם ראיוןטלוויזיוני עם דיוויד סלע, עורך האתר, ותהיה לכם הזדמנות לחזור בקצרה על ההיסטוריההלא-ארוכה, אבל ערוכה טלוויזיונית, שלמדינת ישראל.
אגב, לידיעת אלה שגרים באזור המרכז:בבני ברק עדיין רואים דוכנים של שנות טובות לפני ראש השנה.
מבלי להתרחק מהבית ומבלי להדחקברחובות הצפופים עד להתפקע של בני ברק לפני החג, ננסה להחזיר מעט מימי הזוהר והזהבים.
נכין מלבני בריסטול. באמצע השולחן,נכין קערית בה נשים צבע אדום ומעט צבע לבן. נערבב ביניהם, אבל לא לגמרי.
נחתוך תפוח עץ לשני חצאים. ניתן לכלילד חצי תפוח ונלמד אותו לטבול את החלק החתוך בצבע, ואחר-כך להניח אותו עלהבריסטול. ניתן לצבע להתייבש.
הילדים יכולים בינתיים לכתוב ברכה עלנייר נפרד. אם רוצים לתת אופי מעניין ועתיק יותר לברכה, ציידו את הילדים במקלותאוזניים. לא כדי לוודא שאוזניהם נקיות לקראת החג – על אף שגם זאת משימה נכבדה –אלא כדי לכתוב במקל האוזניים. הניחו במרכז השולחן קערית עם מיץ לימון. הילדיםיטבלו את מקלות האוזניים במיץ הלימון, יכתבו ברכה וימתינו שהמיץ יתייבש. אז אתםתעזרו להם להעביר כל ברכה מעל נר דולק : הכיתוב יופיע צורה בולטת ומעניינת למדי,כמו כיתוב על קלף.
נצמיד אחר-כך את הברכה לבריסטול עםציור חצי התפוח הצבעוני.
אפשר לקנות סוכריות דבש ולהצמיד לכלברכה סוכרייה, בעזרת סלוטייפ.כך תהיה ברכה עם תפוח ודבש.
נצטייד במעטפות, הילד יכתוב על כלמעטפה את שם הנמען (אמא, אבא, סבתא, סבא, האחים והאחיות) וניתן לילדים לחלק אתהברכות שהכינו במו ידיהם.
רוצים להשקיע יותר? אפשר להוסיףמדבקות, להדביק נצנצים, סרט קטן צבעוני – כיד הדמיון – והמלאי – שברשותם וברשותכם.
ובהקשר אחר: רעיונות לכיבוד קל להכנה , מתאים גם לילדים ומפשט את ההכנות לחג? גלשו ל:
http://www.saba-sabta.co.il/tahbiv/matconim
שנה טובה!
טיפוח ציפורי הבר בחצר.
הציוד: עיון באתר, זמן ומעט סבלנות ורצון טוב.
הנה הצעה לפעילות נחמדה מאד, שלא דורשת שום השקעה או טרחה ועומדת לרשות כולנו: נסו לקרב את הנכדים לטבע בעזרת ציפורי הבר. הנה מה שכותבת לנו שלומית ליפשיץ:
מרביתנו לא מבחינים בציפורים שבסביבתנו, ואיננו מודעים להנאה שניתן להפיק מהצפייה בציפורים ומהקשר איתן. הצפייה בציפורים, שהן מטאפורה לשיר, לחופש, לשלום ולאהבה מהווה אמצעי בלתי רגיל להתקרבות אל הטבע, לשחרור מטרדות היום יום ולבילוי משפחתי וחברתי. ארץ ישראל נתברכה במגוון ובשפע ציפורים עשיר וייחודי. צפרים מכל העולם מגיעים אלינו לצפות בציפורים שלנו! זהו תחביב שלא עולה כסף המצוי "מתחת לאף".
האתר:
קישוטים לסוכה - בציור ובמיחזור.
הציוד: צבעי פסטל, עלים ופרחים מהגינה (אפשר מאלה שנשרו על האדמה), דפי נייר.
כברהקמנו את הסוכה, בכוחות משותפים (שתי הידיים של אבא / אמא וההתרוצצות של הילדיםסביבם). גם כשהסוכה כבר עומדת ומקושטת, עדיין אפשר להמשיך ולקשט אותה.המטרה משולשת:זה מייפה את הסוכה , מבטיח תעסוקה מהנה לילדים ובעיקר מעניק שקט להורים.
אז מה נעשה? קודם כל, למען שמירה על איכות הסביבה,רצוי להשתמש בדפים שיצאו מהמדפסת כתובים רק על צד אחד, והצד השני, הנקי, משוועלהיות שימושי אף הוא.הילדצריך להניח עלה או פרח על השולחן, מעליו דף נייר. יש לעבור עם החלק הרחב של צבעהפסטל (להחזיק אותו לא כרגיל, אלא לרוחב) וללחוץ בכוח מעל העלה. החלקים הבולטיםייצאו בצבע מודגש, האחרים ייצאו בצבע חלש יותר. תקבלו יופי של עלה צבוע! גוזריםומשחילים על חוט ניילון לתליה בסוכה.
אותהגברת, בשינוי אדרת, ועוד יותר מפוארת: האימא מתבקשת לאפות את העוגה לסוכה בתבנית אלומיניום חד פעמית, אבל לרפד את התבנית קודם בנייר אפיה, כדי שהתבנית תצא נקייה.
לאחר ששלפתם את העוגה והשלכתם את נייר האפייה, נותרהתבנית נקייה ומבהיקה. תנו לילד לגזור ממנה פיסות , להניח כל פיסה מעל עלה אחרולחזור על תהליך הלחיצה, הפעם עם החלק הבולט של כפית, למשל. יתקבל עלה מקסים,שלאחר שהילד יגזור אותו, יקשט את הסוכה לתפארת!
חידון גאוגרפי על פי תמונות מכל העולם
- בצרופות. אתם מוזמנים להדפיס ולתת לנכד לנחש.
על טעם וריח אפשר להתווכח.
ציוד: מטפחת לקשירת העיניים, פירות, ירקות או מאכלים עם ריח וטעם אופיניים.
קשרו את עיני הילד וקרבו לאפו פרי, ירק או מאכל. על הילד לזהות אותו מבלי שיציץ.
בשלב השני, עם דברים אחרים, על הילד לסתום גם את אפו, לנשום דרך הפה ולזהות את המאכל / הפרי / הירק רק על פי טעמו.
אקווריום עבודת יד -
מהאתר http://www.ifeel.co.il
ציוד: צבע גואש, שקית ניילון חזקה ושקופה,צורות גזורות מסול, קרטון, מספריים, דבק, סרט דביק.
- נשפוך מעט צבע גואש בגוון אחד או שניים (אפשר עם נצנצים), לתוך שקית ניילון שקופה וחזקה. אפשר להוסיף גם מגזרות סול בצורות מהים כגון דגים, ברווזים או סירות. לאחר מכן נאטום את השקית בעזרת פיסות דבק רחבות. נכין מסגרת קרטון, נצבע ונאייר את חזיתה, ונדביק את השקית לצדה האחורי. הקטנטנים ישמחו להשיט את הספינות במגע אצבע, ושקיפות צבע הגואש תאפשר לראות את הדגים ה"שוחים" באקווריום המקורי.
קישוטים מבצק-דבק.
ציוד: קמח, מלח, מים, בריסטול.
ערבבו 2 כוסיות קמח עם כוסית מלח ומעט מים. לושו ליצירת בצק דביק. שטחו פיסה מהבצק על משטח פלסטיק וצרו צורה של :מכונית, פרח, בית - או כל צורה שנראית לכם. הדביקו את העבודה על משטח בריסטול או ניר קשיח. המתינו שיתייבש ואז צבעו אותה כרצונכם. אפשר ליצור מזה קישוט למסגרת של תמונה, למשל.
חפש את המטמון.
ציוד: פתקי נייר, עפרון, הכנה מראש ומתנה קטנה.
משחק מצוין לנכד שאוהב להשקיע כדי לקבל מתנה. עושים קודם סיור בבית וטומנים פתקים במקומות שונים.כל החכמה כאן היא ללכת לבדוק את מקום הפתק הבא, כדי לרשום ב-ד-י-ו-ק בכל פתק היכן מצוי הפתק הבא. זאת הזדמנות ללמד אותם להשתמש במצפן ובמטר מדידה. למשל, לכתוב באחד הפתקים: "פנה צפונה ותתקדם מטר וחצי".
יש רק לדאוג לטמון פרס קטן במקום האחרון. תרגול מצוין לקראת חיפוש האפיקומן...
אותו משחק אפשר לשחק גם כחוץ, בחיק הטבע.
לך ישר!
ציוד: חוט עבה( או חבל) .
מותחים חוט ארוך , ישר ככל האפשר, על הרצפה. הנכדה צריכה ללכת לאורכו , מבלי לטעות או לסטות. אחר כך צריך לעמוד על רגל אחת כמה שיותר זמן, מבלי למעוד. אפשר גם לקפוץ על רגל אחת. זה תרגיל טוב לשמירה על שיווי משקל.
למשוך כמו מגנט.
ציוד: מגנט,דף נייר, מהדקים ממתכת.
מפזרים את המהדקים על דף נייר. הנכד מזיז את המגנט מתחת לנייר, כדי להזיז את המהדקים מבלי לנגוע בהם ישירות. אפשר להסביר בהזדמנות זאת שהמהדקים יכולים להיות בטור או במקביל, כדי להקנות לו עוד שני מושגים.
ארכימדס הצעיר.
ציוד: קערת מים, פקק שעם, ספוג יבש, מטבע וכו'.
המטרה היא ללמוד מעט מחוקי הציפה: איזה גוף צף? (הגוף הקל או זה שמלא באוויר). מה שוקע? ( הגוף הכבד או זה שמכיל נוזל יותר כבד ממים). זאת הזדמנות טובה לספר להם על משקל סגולי, על ארכימדס וה"אוריקה" שלו.
מה צף?
ציוד: צנצנת קטנה, חומץ, מים, שמן.
שוב מעט על משקל סגולי: מדוע שמן ומים לא מתערבבים? מה קורה אם מנערים ואחר-כך מניחים בצד? ( השכבות שהתערבבו נפרדות מחדש).
אגב, עם חומץ ושמן – אפשר להכין אחר-כך רוטב לסלט...
מוצק ונוזל.
ציוד: בקבוק, מים.
ממלאים בקבוק במים, עד כחמישה ס"מ מתחת לפקק. מסמנים עליו את גובה הנוזל בטוש או במדבקה ומכניסים לפריזר. לאחר שקפאו המים, מוציאים ובודקים לאיזה גובה הגיע הקרח. מסבירים שהקרח תופס נפח גדול יותר משום שהוא כולא בתוכו אויר. כהוכחה: קרח צף על מים!
זאת הזדמנות לספר על קרחונים, המסתם, התחממות כדור הארץ ועוד כאלה צרות מעניינות. אף פעם לא מוקדם מדי לדבר על איכות הסביבה.
מעט גאוגרפיה.
ציוד: אטלס או כדור הארץ, חוברת תיירות שמקבלים חינם במשרדי הנסיעות כשנוסעים לחו"ל.
הגיע הזמן לשאול מעט שאלות על גיאוגרפיה: באיזו עיר וארץ נמצא מגדל אייפל? פסל החירות? הביג בן? המגדל הנטוי? טחנות הרוח? הקולוסאום? הפירמידות? מפלי הניאגרה? ומה עם החומה הסינית – לשם מה היא נבנתה? אפשר לנצל כל תשובה כדי להצביע על הארץ והעיר, על הגלובוס או באטלס.
אם רוצים לעשות את זה יותר מוחשי, הדפיסו את העמודים שנמצאים כאן, בצרופות. תנו לנכד להציץ ולנחש לאיזו עיר, או ארץ, או יבשה - שייכת כל אחת מהתמונות.
מעניין לעניין – באותו עניין.
בבקשה זכרו שאפשר לכתוב לנו ולשאול או להציע לכתובת :sabaandsabta@gmail.com