עד גיל שנה

חדש בדף:


.תציגו לתינוק כל צעצוע



כסבים טובים ואוהבים, כמעט בטוח שדאגתם להצטייד בלול לנכד הראשון שנולד. הלול אמור לשרת גם את הנכדים הבאים, כך שברור שהוא מסודר היטב.

בודאי גם דאגתם לרכוש מעט צעצועים לכבוד הנכד החדש, או אולי יש לכם עדיין בבוידעם כמה צעצועים נשכחים מהילדים שלכם. נקו את הצעצועים הישנים, נקו גם את החדשים והניחו אותם על מדף בארון.

כשהנכד בן כמה חודשים יגיע לביקור נימוסין אצלכם, בשלב כלשהו ודאי תרצו לשים אותו בלול כדי שהוריו יוכלו לאכול או לנוח מעט.

בשלב הזה ההצעה היא להביא לו צעצוע . וזאת העצה : תציגו לו את הצעצוע. ספרו לו כמה הצעצוע נחמד, האם היה של אביו בהיותו תינוק? אם זה חתול, תנו לו שם ונסו לזכור את שם החתול עד הביקור הבא. מדענים מספרים שהתינוקות מבינים וזוכרים הרבה יותר ממה שנדמה לנו שהם מבינים.

לטפו את הצעצוע, תחמיאו לו על יופיו, גודלו או כל דבר שתמצאו לנכון. רק אחרי ההצגה הגדולה, תעבירו את הצעצוע לנכד.

אם זאת נכדה, הביאו לה בובה ושוב תציגו את הבובה בשמה, בתכונותיה המופלאות וביופיה. העבירו את הבובה לנכדה.

העצה החשובה ביותר: אל תעמיסו את כל הצעצועים בבת אחת בלול! תניחו בכל פעם רק צעצוע אחד. רק כשתראו שהנכד מיצה את המשחק , החליפו לצעצוע אחר. שימו לב: להחליף, לא להוסיף.

תהנו!




כתבו יומן לתינוק

נולד לכם נכד חדש לפני חצי שנה? מזל טוב! נראה לכם שאתם תשכרו לעד את כל החוויות שאתם עוברים יחד . מצטערת, עלי לאכזב אתכם: אתם לא! לסינים יש פתגם: "עדיף עפרון קצר על זכרון ארוך". ולסינים יש זיכרון ארוך יותר מהחומה הסינית....

אז מה אני מציעה? קנו מחברת – כן, מחברת, חפץ שבקושי אתם זוכרים שקיים. כתבו על המחברת את שם הנכד בהבלטה.

כעת, בכל פעם שאתם מבלים אתו, כתבו את כל מה שקרה ושווה לזכור. יהיו דבריםמעניינים, מיוחדים, מצחיקים- כתבו הכל.

תתפלאו לשמוע: כשהנכד יהיה בן 3 או 4, כשיבקר אצלכם, שלפו את המחברת ותקריאו לו מחוויות הינקות שלו. אין לכם מושג עד כמה הוא יהנה – וגם אתם!

שמרו את המחברת ותנו להורי הנכד לצטט ממנה במצגת של בר המצווה שלו.




חוש המישוש.

אחד החושים המפותחים ביותר בגיל הינקות הוא חוש המישוש. שמתם לב עד כמה התינוק אוהב למולל ספוג או פיסת בד בין אצבעותיו? נצלו את הנטייה הטבעית להנאה ומשחק. הכינו פיסות בדים שונים : משי, קטיפה, סריג, כותנה, צמר, ספוג רך, פלנל וכו' - כל מה שתוכלו למצוא בארון. תנו לתינוק בכל פעם לנגוע ולמולל חתיכת בד אחרת וחזרו בקול על שם הבד שהוא נוגע בו. הוא לא יזכור את השמות האלה בגיל ההתבגרות - אבל הוא ייהנה מאד מהמגע בבדים ומשמיעת הצלילים השונים.

לא נתקפתם מעולם ביצר בלתי נשלט לתפור ואין לכם בבית שאריות בדים? כנסו לתופרת השכונתית ובקשו ממנה שאריות בד. דאגו רק שלא יהיו קצוות פרומים, כדי שהתינוק לא יכניס חוטים לפה. תמורת שקלים בודדים, התופרת תסכים לתפור את הקצוות - וזה ישעשע את התינוק שעות רבות.


התעמלות בוקר.

זאת התעמלות נחמדה, שאפשר לעשות בכל שעות היום - לאו דווקא בבוקר. התינוק נראה לכם ערני ואתם כרגע לא יכולים / רוצים לצאת אתו לטיול? תניחו אותו על שמיכה על הארץ, השמיעו מוזיקה נחמדה כלשהי ותעמדו לפניו. עשו כמה תנועות נמרצות - למשל, הושיטו ידיים לצדדים מספר פעמים ברציפות. תתפלאו לראות שהתינוק מחקה אתכם - לא בדיוק, אבל בערך. אח"כ תצעדו בנמרצות, כמו בתקופה בה הייתם בטירונות - לפני שנתיים, בערך.. והנה התינוק מעיף רגליים במרץ!

התעמלות נעימה לשניכם!


עם הספר.


גם בגיל צעיר אפשר להציג לתינוק ספר תמונות ולספר לו על כל תמונה. כמובן שהעצמים המוצגים צריכים להיות גדולים וברורים, אבל אפשר להצביע על כלב, לחקות את הנביחות ולספר עליו כמה מילים. תתפלאו, התינוק מבין הרבה יותר ממה שנדמה לנו שהוא מבין. עברו לפרה, תעשו "מווו" ותציגו לו את בקבוק החלב שלו, עם הסבר ( גם עם זה דייסה של מטרנה, הוא לא בדיוק יכעס על חוסר הדיוק...). תרחיבו עם חתול מיילל או כל דבר שתוכלו למצוא בחוברת מזדמנת, בפרסומת מתגלגלת או בספר ילדים שנותר בספריה מתקופת הילדות של ילדכם.



לטיול יצאנו.

תינוק שעדיין שוכב בעגלה ישמח מאד אם תצאו לטייל אתו בשכונה או בגינה הקרובה.

גם אם נדמה לכם שהוא מבין רק מעט, בכל זאת נסו לדבר אליו. קטפו פרח – לא מהפרחים המוגנים, כמובן – והראו לו אותו. ציינו את הצבע, את השם - במידה ואתם שולטים בשמות הצמחים – ותנו לו להריח, למשש, ורק הקפידו שלא ינסה גם לטעום אותו... שירו לו שירים, גם אם חלקם הם בשפה זרה. הקול שלכם עלול להבהיל חפים מפשע? אז הקפידו להתרחק מהסובבים, או שתסתפקו בלספר לו סיפור. תתארו לו את מה שסובב אתכם, תקראו בשמות החפצים שבהם אתם נתקלים. ספסל? ספרו לו למה הוא משמש והדגימו לו.בינינו, גם לא יזיק לך לנוח מעט...

כנסו לגינה הקרובה כדי שיראה עוד ילדים. גם כשהתינוקות בקושי מבינים, הם נמשכים לילדים אחרים.

אין לכם עגלה ואתם לא יכולים לצאת אתו החוצה? צאו למרפסת והראו לו את צמחי התבלין שאתם מטפחים. תנו לו להריח, למולל בין האצבעות ואף לטעום, אם העלה שטוף. הראו לו את התנועה ברחוב, המציאו סיפורים על העוברים והשבים.

ערכו לו סיור היכרות עם חפצי הבית, עשו לו סיור מודרך בסלון, במטבח, בחדר השינה.




קוקו!

יש גם משחקים שהם מאד אוהבים בגיל הזה. היתרון של הגיל הצעיר: הם לא משתעממים כל כך מהר, כפי שיקרה לכשיגדלו. נהפוך הוא: ככל שחוזרים יותר על משחק מסוים, כך הם מתלהבים יותר וצוחקים יותר.

למשל, שחקו אתם ב"קוקו": הסתירו את פרצופכם מאחורי כרית/מגבת/עיתון/חיתול/מה שבא ליד. הציצו כל פעם מצד אחר תוך כדי קריאת "קוקו". רק אנא הקפד לא לצעוק חזק מדי, פן ישמע השכן ויחשוב שאתה באמת קוקו...

לחילופין: נפחו לחי , הצמידו אליה אצבע והוציאו את האוויר ברעש, כאילו התפוצץ בלון. אתם תגלו שהילד ממש מתפקע מצחוק! נכון שזה עוד לא מוכיח שאתם כמעט כמו "סיינפלד " וגם אתם מסוגלים להופיע במועדוני סטנד-אפ, אבל זה מחמם את הלב.



מוזיקת לילה זעירה.

אני לא מתכוונת לקונצרט ממש, רק כאילו. זה לא מוצרט, לא ממש מוזיקה ויכולה להיות גם ביום, ולא רק בלילה. לכל תינוק מצוי יש אוסף לא מבוטל של צעצועים המשמיעים מוזיקה:בובה שרה, כלב מנגן, פסנתר צעצוע או מרצדת. אגב, "מרצדת" זאת לא המילה העברית למכונית הפארMercedes , אלא תרגום תקין של מוביילMobile.

אני מציעה להשמיע לתינוק סדרה של צלילים: קודם המרצדת, אח"כ הבובה, בהמשך הפסנתר האוטומטי, למשל. לחזור על הרצף באותו סדר בדיוק מספר פעמים, עד שישעמם לו - או לך, מה שיבוא קודם.



לשתי הפעילויות הבאות אני מציעה ליידע קודם את ההורים של התינוק ולקבל את הסכמתם.

מה לעשות? לעסות!

התינוקות אוהבים מאד להיות ערומים ויאהבו עוד יותר לקבל עיסוי. הצטיידו מבעוד מועד ברשות ההורים ובשמן תינוקות. הניחו את התינוק על חיתול בד נקי או מגבת גדולה ונקיה. עסו אותו בעדינות תוך כדי שירה - עצמית או השמעת דיסק עם מוזיקה לילדים.

עצה קטנה כדי למנוע הופעת גייזר בלתי צפוי ישר לפרצוף, אם מדובר בתינוק ממין זכר: השאירו אותו עם טיטול.

לא להתעלם- להתעמל!

גם הפעם כדאי לבקש את רשות ההורים- רק כדי להיות בטוחים שאנחנו פועלים על דעתם.

הניחו את התינוק על משטח נוח וישר והתחילו "לעמל" אותו. למשל: הרימו לו את הזרועות, יחד או לפי תור. הרימו בעדינות את רגליו. נכון שהוא עושה זאת ביוזמתו ובכוחות עצמו, אבל נחמד גם לעשות אתו "התעמלות בוקר" ואפשר גם בערב.

הם מאד גמישים, לכן בקלות אפשר להפגיש את זרועו השמאלית ברגלו הימנית, או הפוך. רק אנא זהירות: לא בכוח, לא חזק: רק בעדינות וברוך - כדי שחלילה לא יהיה ברוך...




שאלות? בקשות? אנא כתבו

sabaandsabta@gmail.com